שלום דובער וולפא

הרב וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא שיחי' , נולד בשנת תש"ח (1948). נכדו של הרב עזריאל זליג סלונים.

גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ובהוראת הרבי עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. נשוי ואב ל-11.

בשנת תש"מ 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת תשמ"ב 1982 הוציא את הספר 'שלום שלום ואין שלום' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

הרב וולפא התפרסם בין השנים תשמ"ג- תשמ"ט במאבקו העיקש למען שמירת כבודו של הרבי מלך המשיח לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות החל להצר את רגלי חסידי חב"ד בארה"ק, במהלך מאבק זה הוציא הרב וולפא את ספריו "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים תשנ"א-תשנ"ב את ספריו "יחי המלך" ו"יחי המלך המשיח" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.

פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז- ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת:"ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".

בשנת 2006 הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם. בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

המאבק נגד ההתנתקות

בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו"כ יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמיים. פרסום החוברת על ידי חסיד חב"ד עורר סערה גדולה, ובקרב חסידי חב"ד חלוקות הדעות האם זוהי הדרך המתאימה, והאם ראוי לפרסם את שמו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בהקשר זה.