שמואל הנביא
שמואל הנביא היה השופט האחרון של בני ישראל, נולד לאביו אלקנה ואמו חנה, הידועה בעקבות תפילותיה (שבזכותן נולד בנה שמואל - בהקדם נבואה מעלי הכהן הגדול). אודותיו ונבואותיו מובא בספר שמואל.
נחשב לאחד מהנביאים בשורה הראשונה, עד שהשוו אותו בגמרא[1] למשה ואהרן, כפי שנאמר גם בספר התהילים[2] "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו".
שמואל הנביא בתורת הקבלה
הוא היה בדרגה הגבוהה ביותר בנשמות הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם הויה[3].
שמואל הנביא תיקן מעט הפגם דנצח ושלימותו יתוקן בביאת משיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות[4].
דרך עבודתו של שמואל היה קיום המצוות בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, ועל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות וכו'[5].
הערות שוליים
- ↑ מסכת ברכות לא, ע"ב.
- ↑ תהילים צו, ב.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, תורת חיים.
- ↑ אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל רכח, א.
- ↑ אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות חלק א' פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.