אור חוזר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:55, 12 במרץ 2014 מאת שיע.ק (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – ".א" ב־". א")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אור חוזר הינו אור אלקי - המוחזר מלמטה למעלה - מהמדריגות התחתונות אל העולמות העליונים, והוא אור אלקי שלמעלה מסדר ההשתלשלות הנמשך למטה - במדרגות התחתונות שבנבראים, ושוכן שם ביתר שאת מבעולמות העליונים.

ומהמדרגות התחתונות חוזר ומאיר גם לעולמות העליונים. וכמאמרם ז"ל: נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן.

הטעם להמשכת האור העליון במדרגות התחתונות דוקא, כי הם עיקר תכלית הכונה, שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים. וכל העולמות העליונים נשתלשלו בשביל העולם התחתון, כדי שיתהפך מחושך לאור, והיה הוי' למלך על כל הארץ, ואין מלך בלא עם, הם המדרגות התחתונות - הנקראים עם.

עם - מלשון עוממות וחושך. שהם מציאות של נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, ורק עליהם אפשרית התנשאות מלכותית, מה שאין כן על קרובים, כמו בנים או אפילו שרים לבדם, ואפילו יהיו רבים ככל שיהיו, לא שייך שם "מלוכה" עליהם כי ברוב עם - דוקא - הדרת מלך. וזוהי תכלית ההשתלשלות והבריאה - להיות מלך שמו נקרא עליהם.

ולכן גילוי רצונו ית' - אור אין סוף, מתגלה דוקא בתחתונים, ומשם מוחזר ומאיר גם לעולמות העליונים - שרצון ה' בקיום העולמות העליונים נובע מרצונו ית' בתחתונים.

והיינו שהעליונים קיימים בשביל התחתונים ובזכותם.

והמשל בזה הוא המראה הגשמית (ראי) שפעולתה להראות לאדם מה שמלאחריו. והיינו על ידי שהזכוכית מצופה בציפוי כסף שהוא מכסה ומסתיר על הזכוכית ומונע העברת קרני האור מבעד לזכוכית, ומחמת מניעה זו נעשה אור חוזר בעוצמה רבה, ואף רואה את מה שלאחריו.

אך כל זה דוקא כאשר הציפוי המכסה הוא "דק וקלוש" (עדין וזך) כמו הכסף, אבל לא עב וחשוך, שאז לא יראה בה כלום.

והנמשל הוא ברוחניות, שם הוי' הוא בבחינת המשכת האור מלמעלה למטה. ואילו בחינת מלכותו ית' שהוא הנקרא בשם אלוקים, הוא בחינת צמצום והסתר, שבה מסתתרת ומתעלמת ההארה, שלא תתפשט ותתגלה עוד.

ומחמת צמצום והעלם זה חוזר ועולה האור למעלה מעלה יותר מכפי ערך כח מקור ההארה המתפשטת דשם הוי'.

ואם ספירת המלכות יורדת ומתלבשת בקליפת נוגה כדי לברר בירורים, והופכת החושך לאור, אזי האור חוזר בעוצמה רבה יותר, ואיסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין.

אך כל זה הוא רק אם הכיסוי - ההעלם והסתר - הוא ספירת המלכות שהוא כיסוי "דק וקלוש" ואינו עב גס וחשוך, ואפילו קליפת נוגה הרי היא בבחינת היתר - שאינה קשורה ואסורה בידי החיצונים, ויכולה לצאת ולעלות משם. לכן יכולה להחזיר אור בבחינת אין-סוף שלמעלה מההשתלשלות. מה שאין כן הקליפות הטמאות לגמרי שהאור "נבלע" - כביכול בתוכם בגלל היותם חשוכים לגמרי ואינם מחזרים אור.

ראו גם

מקורות לעיון:

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")