ניסן סקובלו
ר' ניסן סקאבלא חסיד של הרבי הרש"ב. זכה להיות המלמד השלישי של הרבי הריי"צ בין השנים תרמ"ט עד תרנ"ג.
מלמד
השתייך למשפחה של מלמדים שהיו חסידים של רבותינו נשיאנו,
סביו ר' שמשון היה מלמד בבית אדמו"ר הזקן,
חמיו ר' פסח היה גם מלמד וחתן של ר' בנימין מלמד שהיה חסיד של אדמו"ר האמצעי,
הרבי הריי"צ מעיד על גדולתו ולמדנותו באחת מרשימותיו: "היה למדן גדול והיתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, היתה לו בקיאות בכמה וכמה מסכתות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים שפתי ישנים, צמח דוד וסדר הדורות היו שגורים על פיו כל הזמן" [1]
ר' ניסן היה חוזר על המאמרים בתקופת הרבי הרש"ב בין השנים תרמ"ו-תרמ"ח.
סיפוריו
היה מדייק מאד בסיפורי חסידים ומרבה לספר אותם עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר ממאמר, [2] הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' פסח מלמד ומסבו ר' שמשון.
דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות
א) סיפורי הרביים בשני חלקים: 1 סיפורים שהרביים סיפרו על רביים, 2 סיפורים שסיפרו חסידים על רביים.
ב) סיפורים שסיפרו חסידים ממה ששמעו מזקני החסידים לדורותיהם.
ג) סיפורים שיש להם שייכות לחיי הרביים ובני ביתם והנהגתם, ממה שראו בעצמם.
חינוכו
שיטת חינוכו היה שמי שאינו מתעניין בלימוד או שלא הכין את השיעור לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזב אותו ולומד אם המעונינים, הרבי הריי"צ התבטא שזה העונש הכי גדול. [3]
השפעתו על הרבי הריי"צ
הרבי הריי"צ מאד חיבב את מורו ר' ניסן ואף התבטא שאצל ר' ניסן הרגיש את יומו המאושר הראשון בחיי ילדותו,
בעצת ר' ניסן התחיל הרבי הריי"צ לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מאביו ומהחסידים, ובעצתו גם פתח הרבי הריי"צ גמ"ח מהכסף שקיבל מאביו עבור המשניות שלמד בע"פ.
באחת נסיעותיו של הרבי הרש"ב לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת בנו (הרבי הריי"צ) איתו אך התייעץ עם המלמד ר' ניסן שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה, באמת הרבי הריי"צ נשאר ולא נסע ומספר הרבי שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.