חיים חייקל מאמדור

רבי חיים חייקא נולד למשפחה, שבה כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים. לפי גירסא אחת, היה תלמיד הגר"א, והרביץ תורה לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה.

התקרבותו לחסידות

התקרבותו לחסידות שנויה במחלוקת וקיימים מספר גרסאות;

גרסא אחת אומרת, שהתקרבותו לחסידות הייתה על ידי הרב אהרן הגדול מקרלין. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי ליטא הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה נשמות גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך וליסוע. אך רבי חיים חייקל בתלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה.

רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד המגיד ממזריטש על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה.

אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף ימים בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.

גירסא שניה אומרת שהתקרבותו הייתה כשאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מהורודוק נסעו בשליחות הרב המגיד לשקלוב, לשאת דרשה בבית הכנסת "ש' גאונים', ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר חז"ל הנ"ל, והציב את השאלה "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם"?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי העיירה עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו למזריטש.

הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים.

נפטר בכ"ג באדר תקמ"ז יומיים אחרי שנפטר רעו רבי אלימלך מליז'נסק.

עם אדמו"ר הזקן

לאחר שהתקרב לחסידות ונעשה לאדמו"ר בעצמו, נפגש עמו פעם אדמו"ר הזקן ליד אחד מתלמדיו שהיה שקוע בתפילה והתפאר שכשאותו חסיד מתפלל מאיר אצלו גילוי אליהו. אמר לו אדמו"ר הזקן, שזו לא חכמה, כיוון שלא אותו חסיד מתפלל, אלא בתפילתו ר' חייקל עצמו מתפלל. "אך תראה אצל החסיד שלי (והצביע על אחד החסידים), אצלו מאירה היחידה שבנפש".

מאמרותיו

באחד ממכתבי הגניזה החרסונית, הוא כותב לחתנו רבי נתן, אב"ד מאקווא:

"פירש מורי הרב המגיד, על פסוק תמים תהיה, אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, עם ה' אלקיך, תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך..."

ספריו

חיים וחסד.

צאצאיו

• בנו רבי דובער נפטר ללא בנים ונקבר בשדליץ.
• בנו רבי שמואל הוא חתנו של רבי אהרן מזליחוב בעל האור הגנוז וסידור כתר נהורא.
• חתנו רבי נתן ממקאווא, מתלמידי החוזה מלובלין.
• חתנו הר"ר משה מקוברין אחיו של רבי אהרן מקרלין.

לקריאה נוספת

כתבי הר"ר יאשיה שו"ב, עמ' קס"א - קס"ד

הערות שוליים

רבי חיים חייקא (חייקל) מאמדור היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

תולדותיו

נולד לרבי שמואל. לפי המסורת במשפחה אבותיו היו מספר דורות של צדיקים נסתרים.

היה תלמידו של הגר"א. לפי המסורת החסידית היה מלמד תלמידים ועוסק בצומות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ער אלף לילות לעסוק בתורה. באחד ממסעותיו של רבי אהרן הגדול מקרלין בליטא הגיע לאמדור וראה את רבי חיים חייקל לומד. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' ומבלי לחכות לתשובה הוא פנה מיד ויצא מבית המדרש ועלה על העגלה והחל לנסוע. רבי חיים חייקל רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה על העגלון להמשיך בנסיעה עד שראה שלא נשאר כח לרבי חיים להמשיך לרוץ ואז עצר את העגלה והעלהו. שאלו רבי חיים איפה מקבלים את ה"דברים הרבה" ענה לו רבי אהרן שיסע למזריטש. כשהגיע למזריטש אמר המגיד ממזריטש לרבי אהרן:"הבאת מנורת זהב מלאה בשמן שרק צריך להדליק אותה".

התייחד בתפילתו שהייתה בהתלהבות ובמרירות. צדיקי דורו שיבחו את עבודת תפילתו, ביניהם רבי פנחס מקוריץ ורבי ברוך ממז'יבוז'. באופן שונה מהמקובל אצל חבריו תלמידי המגיד ממזריטש, תמך בעשיית סיגופים ותעניות ואף הוא התנהג כך. עקב מגוריו והשפעתו בליטא, חלק גדול מההתנגדות לחסידות הופנה אליו ואף פעם הלקו אותו בגלל עדות שקר שאכל חלב אחר בשר. ספרו "חיים וחסד" היה מונח בכתב יד אצל אדמו"רי קרלין ובשנת תרנ"א הודפס לראשונה בוורשה.

נפטר בכ"ג באדר תקמ"ז.

משפחתו

• בנו רבי שמואל (בערך תקכ"ז-). חתנו של רבי אהרן "שותק" מזליחוב. לאחר פטירת אביו נסע לבעל התניא.
  • רבי משה אהרן חתן רבי מרדכי מלעכוויטש.
  • רבי חיים חייקל רבה של הרדניוא. חתן רבי משה משרשוב (תלמיד רבי שלמה מקרלין).
• בנו רבי דובער משדליץ. נפטר ללא בנים.
• חתנו רבי נתן ממקאווא (-תקפ"ו), מתלמידי החוזה מלובלין.
• (משוער) חתנו הרב משה מקוברין אחיו של רבי אהרן מקרלין.