חיים גראביצר (ספר)

הספר 'חיים גראביצער – סיפורו של נופל' הינו סיפור עלילתי על רקע היסטורי שנכתב על ידי ד"ר פישל שניאורסון, המתאר את חיפושיו ותהיותיו של חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק', שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו.

הוצאתו לאור

חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת האידיש בשנת תרפ"ב, ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת תרפ"ו,

החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת תרצ"ז, והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון 'דען מארגן זשורנאל', שיצא לאור בניו יורק.

תרגומו לעברית

תרגמו של הספר לראשונה החל בשנת תרח"צ בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר אברהם שלונסקי, שם פורסם הסיפור מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת ת"ש, יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'.

בשנת תשע"ג יצא הספר לאור במהדורה חדשה בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור. כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית.

עלילת הספר

חלק א' – מעולם חסידי חב"ד

חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור שמותו של חיים שראביצער, כמשפיע חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר דעתו ומחשבתו בייחוד האלוקי, וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר בניגון נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי 'אין עוד מלבדו' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'.

ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר בית העלמין במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא גאולה לעולם.

השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסו הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר קדיש אחר בנו.

חלק ב' – היאבקות הנופל מעולם החסידות

בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו חשבון נפש כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד.

כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של תורת החסידות החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו.

ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי צ'רנוביל, שם מתכוננים לחגיגת הכנסת ספר תורה. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד המשניות לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו.

בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו ליחידות אצל האדמו"ר.

ר' חיים המאוכזב מהשמחה הריקנית והפשטנית של חסידי פולין, ומהאופן השטחי והרדוד בה הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר.

חלק ג' – הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים

בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לכיוון ישיבת וולוז'ין, מעודם של ה'מתנגדים'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'משכיל' שמציע לו ללון בביתו.

בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ולמחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין.

חלק ד' – סופו של הנופל

בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת וולוז'ין, שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ההלכה ולימוד התורה, שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה.

אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' חיים מוולוז'ין על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה.

בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות בגמרא עם גדול גאוני הדור שהוציא לעז על תלמידי הישיבה, וכעת בא 'לבחון' את התלמידים. התחילת השיעור כובש הגאון את מוחותיהם של התלמידים היושבים פעורי פה ולא מצליחים להשיב מאומה על דבריו, אך בהמשך מתגברים התלמידים להשיב מלחמה, וסותרים את פלפולו של הגאון מתוך קנאות נעורים. הגאון מתבלבל לחלוטין, ולא מצליח להשיב על דברי הבחורים.

בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם.

במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים – הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם.

לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כראש ישיבה בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כקנטוניסט לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש.

עם בואה של אשתו לליובאוויטש, הוא מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל.

ביקורת

משפיעים רבים בתוך חסידות חב"ד רואים בקריאת הספר דבר פסול, ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר.

על אף שהספר מבוסס על רקע היסטורי, המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד.

מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל, ועלול לעורר ספיקות באמונה בלב הקורא.