לשון סגי נהור

לשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה מהופכת, דיבור מהופך שבה אומרים ההפך ממה שמתכוונים. השימוש בלשון סגי נהור מופיע במקורות חז"ל לצורך שמירה על 'לשון נקייה', זאת על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית.

מקור הביטוי

"סגי נהור" בארמית פירושו: רב אור, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי לעיוור, זה שאינו רואה דבר מלבד חושך. הביטוי מופיע לראשונה במדרש בראשית רבה, שם הוא ניתן ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כבד-ראיה, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" (תרגום מארמית: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם בתלמוד: "רב ששת סגי נהור הוה". ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' , ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' .

אופנים אחרים של לשון סגי נהור

ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה:

• "ונלחם בנו ועלה (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ".
• "הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך" (כשהכוונה: עמך לעם הזה).

דוגמאות מן התלמוד:

• "ראוי לו (הכוונה: לי) שאפול למטה" .
• "תדעו שלמחר הוא (הכוונה: אני) מת" .
• "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא).
• "נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך" (כלומר: עני).
• "מפלתן של שונאי ישראל" (כשהכוונה לעם ישראל עצמו).
• "אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים" (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם).
• "אילו היה שונאי (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא" .

ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל:

• "על כל צרה שלא תבוא" (כשהכוונה: על צרה שבאה).
• "אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם".

לעתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית', ופירש רש"י כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה עין הרע. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים.

ראו גם

• לשון נקיה