![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זווין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך פינסק, בחודש כסלו, ה'תר"נ. הרב זווין היה גאון עצום ועורכה של האנציקלופדיה התלמודית. נפטר בכ"א באדר א' ה'תשל"ח.
צעירותו
למד אצל אביו הרב אהרון מרדכי זוין - רב קהילת חב"ד בקזמירוב, ובישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבת האדמו"ר מקאפוסט - בברויסק רבי שמריה נוח שניאורסון, ממנו גם קיבל הסמכה לרבנות. כמו כן קיבל הסמכה מרבי יוסף רוזין - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב יחיאל מיכל אפשטיין מנובהרדוק, מחבר ערוך השלחן.
בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק.
לאחר פטירת אביו, כשהיה בן שבע עשרה, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.
בשנת תרפ"ה, כשעלה הרד"ץ חן לארץ הקודש, ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות. הוא סרב, ונימק שהוא עוסק בבניית מקוה, ויודע שאם יעזוב המקווה לא ייבנה.
פעילות ציבורית ברוסיה
בהיותו ברוסיה סייע בדרכים מגוונות לרבי הריי"צ בפעילות למען יהדות רוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך הרבי מלך המשיח, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא רבי אברהם יעקב שליט"א: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".
בשנות תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
בשנת תרע"ח (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.
בשנת תרע"ט (1919) היה חבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה.
בשנת תר"פ (1920) חבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.
מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון בימי הקומוניסטים.
בשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני "יגדיל תורה".
בשנת תרפ"חהוציא יחד עם הרב אברמסקי, רבה של סלוצק, קובץ חידושי תורה בשם יגדיל תורה.
בקייב ערך קובץ מדיני "אחדות".
קשריו עם הרבי הריי"צ
בחודש חשוון תרפ"ז, פתח הרבי ועידה של רבני רוסיה הסובייטית ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.
קודם צאתו של הרבי מרוסיה, בכ"ד תשרי תרפ"ח, הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.
כשנאסר הרבי בתרפ"ז, שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, בי"ב תמוז שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.
בתשעה באב, תרפ"ז ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ערך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר. הרבי רצה שהרב זוין יעלה את הדברים על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את רשימת המאסר.
בשנות תרפ"ט-תר"צ, כשביקר הרבי בארצות הברית במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת האידיש, שהופיע בשיקאגו.
הכרותו עם הרבי
בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין הרבי והרבנית, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. שיחתם נערכה לילה שלם, בעת נסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.
בתש"י, כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, היה מהראשונים שחתמו על כתב ההתקשרות לרבי.
על-אף שלא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר. כשנסע הרב שמואל אלעזר היילפרין אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.
בשנת תשמ"ד, כשנסע האדמו"ר מסידגורא לבקר אצל הרבי, הזכיר מנכ"ל המוסדות שהוא היה בן בית אצל הרב זוין. ענה לו הרבי: "אתם הכרתם אותו כאשר היה במעמד ומצב של מרחב בירושלים עיה"ק, אבל אני הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו למילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".
צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל
מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מברית המועצות. הרבי עצמו כתב מכתבים לרב קוק בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.
בשנת תרצ"ה פדהו הרב אברמסקי, (שכבר כיהן כרב העיר לונדון), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".
עם עלותו לארץ הקודש התיישב בתל אביב. זמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת חב"ד, והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו"ר הריי"צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
היה כותב מאמרים ב'הבוקר' ובשבועון החרדי 'היסוד', בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון 'הצפה היה כותב על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
תקופת ירושלים
בחודש מנחם אב תרצ"ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון.
עמד ביחסים הדוקים עם הרבי, ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט"ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא שז"ר.
פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.
יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946.
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.
ילדיו
- מרת שושנה
- הרב אהרן זווין
ספריו
- אנציקלופדיה תלמודית
- סופרים וספרים (ג"כ)
- אישים ושיטות
- המועדים בהלכה
- לאור ההלכה
- סיפורי חסידים - ליקוט של סיפורים חסידיים מנשיאי חב"ד ואדמור"י פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
- לתורה ולמועדים
- הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן (ספר)