הרבנית חיה מושקא שניאורסון

ערך זה עוסק ברבנית חיה מושקא, אשת הרבי. אם התכוונתם לרבניות נוספות עם השם 'חיה מושקא', ראו חיה מושקא (פירושונים).

הרבנית חיה מושקא שניאורסון נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביטש שליד ליובאוויטש. הסבא אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.

תולדותיה

גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש ואחר כך ברוסטוב, לנינגרד ובריגא. בשנת תרע"ו נמלטה יחד עם משפחתה לרוסטוב ובשנת תרפ"ד היגרו ללנינגרד, ובשנת תרפ"ח עברו לריגא.

בשנת תרפ"ז כשגלה אביה נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, והיתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

בו' כסלו תרפ"ט נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא.

ביום י"ד כסלו תרפ"ט נישאה הרבנית לכ"ק אדמו"ר שליט"א בעיר וורשה (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - אדמו"ר הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.

אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש.

השושבינים היו: אדמו"ר הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ) ורעייתו הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש). במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת תרצ"ג עברו לפריז ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).

הרבי והרבנית

לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.

בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.

בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.

אישיותה

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

הסתלקותה

מצבת הרבנית

ביום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, אדמו"ר הריי"צ.

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה קרן חמ"ש הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "החי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים עיה"ק בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.

אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מציין יום זה שבו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".

קרן חמ"ש

בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם קרן חמ"ש שיעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים - הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה. הקרן עומדת תחת מחנה ישראל ותחת הנהלת ר' דוד צ'ייס.