ידידי פליטי מזרח אירופה
ידידי פליטי מזרח אירופה או בראשי תיבות לאנגלית: פר"י - הינו מוסד שהוקם בהוראות הרבי בשנת תש"ל במטרה לעורר את נקודת היהדות בקרב יוצאי מזרח-אירופה בכלל, ויהודי חבר-העמים בפרט.
המוסד נמצא ברחוב פרזידנט שבשכונת קראון הייטס. הרבי היה מבקר במוסד זה אחת לשנה.
נשיא הארגון: הרב צבי הירש חיטריק.
מנהלי הארגון: הרב מאיר אוקינוב, הרב צבי הירש אוקינוב, הרב שניאור זלמן שגלוב, הרב יוסף וולוביק והרב מנחם מענדל אקנוב.
הרקע להקמת הארגון
הפעילות עם הפליטים החלה בשנת תשכ"ז. בשנה זו יצאו מספר משפחות יהודיות מצ'כסלובקיה והגיעו לניו יורק, לקרובי משפחתם. בצ'כסלובקיה לא היה להם כל קשר ליהדות, אם-כי המבוגרים שבהם זכרו היטב כיצד מתנהל אורח החיים היהודי, שהרי הקומוניזם השתלט על שאר מדינות מזרח-אירופה רק לאחר מלחמת-העולם השניה.
קרובי-משפחות המהגרים היו דתיים, ולכן היו מעוניינים לשלוח את ילדי קרוביהם למוסדות המחנכים ליהדות. באותן שנים, היה מופרך לחלוטין שמוסדות-חינוך דתיים יקבלו לשורותיהם בעלי-תשובה שידיעתם ביהדות אפסית, מה גם שאינם דוברים את השפות המוכרות (אידיש, אנגלית או לשון הקודש).
הורי הבחורים פנו לצעירי אגודת חב"ד ארצות הברית בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי צא"ח חיפשו ב-770 בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). שלושה ממשפחת אוקינוב, יחד עם בחורים נוספים הצעו את-עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את הא'-ב', עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מפולין ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים.
בשנת תש"ל החלו לצאת הרבה משפחות מברית-המועצות. אירגון היא"ס -אירגון יהודי שעוזר לפליטים ממזרח-אירופה - העניק להם תמיכה כלכלית מסויימת בחודשים הראשונים לשהותם בניו-יורק, אך בנוגע למוסדות-חינוך - לא היה באפשרותם להציע דבר. נוסף לכך, הגיעו מספר משפחות יהודיות מהרי קווקז, שידעו לדבר רק רוסית.
באותו זמן קרא הרב חודקוב לרב מאיר אוקינוב, ואמר לו שעליהם לדאוג למהגרים, ובראש ובראשונה מבחינה גשמית, כיון שהיא"ס הקטין את תמיכתו בהם. הרב חודקוב קבע שעליהם למצוא עבורם דירות, מקומות עבודה, לרהט את הבית, לקנות להם מקרר, וכמובן - לדאוג שיהיה בו גם אוכל. הוא אמר להם שאם לא יוכלו להשיג מימון עבור ההוצאות, יוכלו לבקש מהמזכירות.
בפועל פנו לתושבי שכונת קראון הייטס בכדי לממן את הפעילות.
הבחורים דאגו לצד הפיננסי, ביקרו בבתי המשפחות, דאגו לדיור וריהוט, דאגנו למקומות עבודה ושהילדים יישלחו למוסדות-חינוך מתאימים. כיון שהיה חסר להם ידע בסיסי, פתחו עבורם מסגרת מיוחדת, בה שילבו לימוד אנגלית עם לימודי יהדות. דרך הילדים השפעו גם על ההורים - קבענו מזוזות בבתים רבים, השפעו על כמה משפחות לשמור שבת וכשרות, וכן הלאה.
היה מדובר אז על כ-70 משפחות - שאת כתובותיהם קיבלו מהיא"ס.
באותה שנה נכנס הרב צבי הירש אוקינוב לרבי ל"יחידות", ובין השאר דיווח לרבי על הפעילות המתקיימת. הרבי הורה לו להקים מוסד (הלשון היה בערך: "דבר נכון שיהיה משרד"), ואמר לו לפנות למזכירות שתעזור.
תוך זמן קצר הוקם וועד פעולה. עם השנים התחלפו החברים, היו שעזבו והיו שהצטרפו.
כיוון שהרבי הורה לפתוח מוסד, רכשו דירה בשכונת קראון הייטס, ברחוב איסטערן פארקוויי, וזו שימשה משרד. בהמשך עברו למשרד ברחוב פרזידנט.
הרבי התבטא פעם באזני אחד האחים למשפחת אוקינוב, כי אין דבר נעלה יותר מללמוד עם בחורים מרוסיה - תורה.
יחס הרבי למוסד
לקראת חג הפורים דיווחו לרבי על פעילות שגרתית. בתגובה, אישר הרבי את קבלת הדו"ח, והוסיף: "בטח פעולה מיוחדת בקשר לחג הפורים".
בעקבות התשובה החליטו הבחורים לארגן מסיבת פורים גדולה, אליה הגיעו מכל רחבי העיר ניו יורק.
שם הארגון
בשנת תש"ל הזכיר הרבי מספר פעמים בהתוועדויות את המהגרים מרוסיה, וקרא למשפחות אנ"ש "לאמץ" משפחות יוצאי רוסיה.
אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי רוסיה, וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה".
הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהאירגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר שמנו לב שראשי התיבות של שם הארגון באנגלית יוצרות את השם "פר"י", ומאז השתמשו בשם זה.