![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יהודה מאיר שפירא
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
הגאון רבי יהודה מאיר שפירא זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין, מענקי התורה והחסידות בדורו, ומייסד תקנת הדף היומי. נולד בעיירה שאץ שברומניה ביום ז' אדר תרמ"ז, לאביו רבי יעקב שמשוןתבנית:הערת שוליים.
תולדותיו
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום ז' באדר שנת תרמ"ז בעיירה שאץ שברומניה לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה)[1].
בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את השולחן ערוך חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל בר מצווה החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם בתורת הקבלה ותורת החסידות. הוא הגה בספר תולדות יעקב יוסף ובכתבי אדמו"ר הזקן. כמו כן אהב לרכוש ידיעות בחכמת האסטרונומיה ובענייני קידוש החודש.
בשנת תרס"ג, כשהיה בן שש עשרה נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברעז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הנער וכתב עליו"בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות דאביי ורבא ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"".
בחודש אלול שנת תרס"ו נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על התורה והוא קיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס.
בשנת תרע"א, בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת תרפ"ג התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוינה, הגה את רעיון "הדף היומי" שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.
בשנת תרפ"ד נבחר לכהן כרבה של העיר פיעטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום כ"ח בסיוון שנת תר"צ בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ואדמו"רים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין.בתקופה שבה בנה את הישיבה הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".
בישיבת 'חכמי לובלין' למדו במהלך השנים מאות בחורים כאשר הישיבה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו בפולין בתפקידים רוחניים רבים בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה. כאשר הישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת על עצמה את חסות הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום ז' בחשוון שנת תרצ"ב, קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת תשי"ח העלו תלמידיו את ארונו ל'הר המנוחות' בירושלים.
עם הרבי
בשיחת ש"פ צו תשל"א כאשר דן הרבי בפירוש רש"י עה"פתבנית:הערת שוליים והסיר את נוצתו במוראתה, אמר: "בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב ר' מאיר שפירא מלובלין, שהעניק לי במתנה את ספרו "אור המאיר"תבנית:הערת שוליים ולאחר מכן אף נטל חלק בשבע ברכות. מורי וחמי חבבו ביותר ורצה מאד שאשוחח אתו בלימוד. התבוננתי אז בספר, ובין התשובות מצויה אחת העוסקת בפירוש רש"י זה הנידון עתה". סיפור זה סיפר הרבי בתור "התנצלות" על שמציין לספר שלא כל כך מצוי: "אל תחשדוני שאני בקי בכל ספרי השו"ת.. עיינתי אזתבנית:הערת שוליים בספר, ומאז נשארו הדברים בזכרוני"תבנית:הערת שוליים
בחתונה של הרבי, אדמו"ר הריי"צ פנה אל הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא זצ"ל רבה של לובלין, שישב בסמוך לחתן, והציע לו לשוחח עם החתן בדברי תורה. הגרמ"ש פנה איפוא אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר: "נו זאגט עפעס"תבנית:הערת שוליים במשך שעה ארוכה דיבר הרבי אל הגרמ"ש. הרבי דיבר בשקט ובמתינות, ובמשך כל הזמן ישב הגרמ"ש והקשיב בדריכות, ורק העיר אי אילו הערות קצרותהדבר נמשך כאמור שעה ארוכה, ובסיומה פנה הגרמ"ש אל אמו"ר הריי"צ ואמר: "ליובאוויטשער רבי, איהר האט גינומען אן איידים א גאון עולם"תבנית:הערת שוליים. "למחרת החתונה, בא רבי מאיר שפירא להעניק לחתן "דורון דרשה" את ספרו שו"ת "אור המאיר".. הם נכנסו לחדר צדדי וישבו שם כמה שעות, שבסיומן יצא הגרמ"ש ע"ה בהתפעלות גדולהתבנית:הערת שוליים.
תלמידיו
- רבי ברוך שמעון שניאורסאהן ראש ישיבת טשעבין, הוציא לאור ספר מחידושי רבו: "מרגניתא דרבי מאיר".
- רבי פנחס הירשפרונג גאב"ד מונטריאול.
- רבי יצחק פלקסר ראב"ד אגודת ישראל.
- רבי שמואל וואזנר גאב"ד "זכרון מאיר".
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 237-240
הערות שוליים
- ^ רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי פנחס מקוריץ. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".