פלעדז'
פלעדזש (בשפת המקור: Pledge, כתב התחייבות) היא הוראה של הרבי במסגרתה יש להתחייב בכתב לפני ראש השנה כמה כסף אדם מתעתד לתת לצדקה במהלך השנה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של פרנסה בגשמיות כדי שיוכל לקיים התחייבות זו.
קריאת הרביעריכה
כבר בשנת תשי"ד בשיחה שנשא הרבי בפני עסקני ציבור בקשר עם ישיבת תומכי תמימים, עורר אותם הרבי על התחייבות לצדקה, שכאשר יהודי מתחייב לצדקה הקב"ה נותן לו את הכח לעמוד בהתחייבות[1].
בשבת פרשת נצבים וילך תשמ"ג, שבת מברכים חודש תשרי, פתח הרבי בשיחה הראשונה בביאור תוכן ההוראה הנלמדת מענינו של שבת מברכים זו, המתייחדת בכך שהמנהג הוא שלא לומר את נוסח ברכת החודש כיון שהקב"ה הוא זה שמברך את חודש תשרי, ובכח זה מתברכת השנה כולה.
הרבי למד מכך הוראה למעשה בפועל בעניין הצדקה, שיהודי צריך לקבל על עצמו באופן של התחייבות מוחלטת לתת לצדקה סכום מסויים, 'על חשבון' הכסף שירוויח במהלך השנה הבאה, והתחייבות זו צריכה להיות בכתב דווקא, שבכך מביאים לידי ביטוי את ההחלטה שלא תהיה רק במחשבה או בדיבור, אלא במעשה בפועל.
על כך הוסיף הרבי, שביכולתו של יהודי באמצעות ההתחייבות על סכום גדול יותר מכפי היכולת העכשווית שלו, לפתוח לעצמו צינורות חדשים בעניני פרנסה, כך שיוכל לקיים את ההתחייבות שלוקח על עצמו.
וכלשון הרבי: "כאשר יהודי, כאן למטה, מקבל על עצמו החלטה טובה לתת צדקה בסכום גדול, הרי גם אם בשעת מעשה אינו רואה את האפשרות איך הוא יוכל ליישם את זה בפועל, אך למעלה, נפסקת עבורו מיד, פרנסה בהרחבה, במדה כזו שהוא אכן יוכל בפועל ממש למלא את החלטתו הטובה".
הרבי ציין כי הוראה זו שייכת לכל אחד מישראל, אנשים נשים ואפילו ילדים קטנים[2].
בשיחת ערב ראש השנה, חזר הרבי והתייחס לנושא, והוסיף שהתחייבות זו צריכה להיות 'בלי נדר', ובשתי הקצוות: הן בנוגע להוספה, שיכול לתת לצדקה גם מעבר להתחייבות זו, והן בנוגע למילוי ההתחייבות, שהוא בלי נדר באם מסיבה כל שהיא לא יצליח לקיים התחייבות זו[3].
זמן קיום ההוראהעריכה
בהתאם להוראת הרבי, הזמן המיוחד להתחייבות הפלעדז' הוא שבת מברכים חודש השביעי, שבה הקב"ה מברך את חודש השביעי וממנה נמשך לכל השנה. וזה צריך להתבטא בעבודת הפרטית של יהודי בשבת זו, לעשות הכנה לכל השנה על ידי נתינת צדקה לכל השנה, התעוררות זו בזמן כזה היא כריתת ברית המאפשרת ליהודי להיות טפח מעל מציאות העולם ולקבל בחזרה את השפע האלוקי למשך השנה הקרובה בבני חיי ומזוני רוויחי. היציאה מההגבלות בנתינת ה"פלעדזש" בעצם מעוררת את רצון הקב"ה לפתיחת צינורות חדשים לפרנסה. ובלשון הרבי: "ומן הראוי לעשות זאת עוד לפני ר"ה . . במוצאי שבת ממש, או עכ"פ ביום ראשון בבוקר".
גובה ההתחייבות לצדקהעריכה
בנוגע לסכום ההתחייבות, הרבי מציין בשיחה כי ישנם שלש דרגות בנתינה, מעשר, חומש, ו"באופן של בזבוז" למעלה מההגבלה דחומש, ומדגיש כי "מכיוון שהוא רוצה שהקב"ה יתן לו בני חיי ומזוני רוויחי באופן של עשירות דוקא – עליו להתנהג בעצמו באופן כזה, היינו שיתן לצדקה בהרחבה באופן של עשירות".
פרסום הוראת הרביעריכה
הארגון הראשון שהפיץ הוראה זו של הרבי, היה ארגון התאחדות החסידים בקמפיין נרחב שנערך לקראת ראש השנה תשע"ו.
במשך השנים התפרסמו סיפורים רבים של אברכים שהסכימו לחשוף את זהותם ולספר כיצד ראו שההתחייבות שלהם לצדקה במסגרת הפלעדז' פתחה להם צינורות חדשים של פרנסה.
בעקבות התהודה הגדולה והאפקטיביות של הקמפיין לפרסום ההוראה, החלו ארגונים חב"דיים נוספים לפרסם זאת, וכיום ארגונים חב"דיים רבים פונים לציבור הרחב ומציעים להם לחתום על שטרי התחייבות לתרום לצדקה.
לקראת ראש השנה תשפ"ד, פרסם הרב חיים ששון גילוי דעת המעורר להקפיד על דברי הרבי[4] לחתום על הפלעדז' באופן המתאים להנהגה של עולם התיקון, ולהקפיד על סדר הקדימויות בצדקה כפי שמופיע בהלכה, להקדים התחייבויות לקרובי המשפחה, עניי העיר, וכדומה, ורק לאחר מכן לארגונים ארציים[5].
