עמרם בלויא
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי עמרם בלויא (תרנ"ד - תשל"ד) היה ממקימי העדה החרדית ומראשי נטורי קרתא. עמד בקשר עם רבותינו נשיאנו.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרנ"ד בעיר ירושלים. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' אורי אורנשטיין.
היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג הנטורי קרתא של אותה תקופה.
בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחות המשפיע הרב משה וובר.
בשנת תשכ"ד נפטרה אשתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מפרשת יוסל'ה שוחמכר.
היה מבאי ביתו של של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ונהג בביתו במנהגי בריסק.
רבי עמרם היה איש אהבת ישראל, ובשעת מחאותיו לא נהג לצעוק ולהתנהג באלימות, בהתאם לכך אף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל מחאותיו על השבת והצניעות אך מעולם לא ארע נשיסו להסיעו בשבת לבית הכלא והוא היה הולך אליו רגלית[דרוש מקור].
קשריו עם חסידות חב"דעריכה
כאשר נפגש הרבי הריי"צ עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים[1][2].
במכתב משנת תשט"ז ערב ראש השנה דשנת תשי"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. הוא לא היסס, ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי[3].
ר' עמרם היה בידידות עם החסיד ר' אברהם הערש כהן. והיה מתייעץ איתו רבות.
נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' יקותיאל פרקש, נכנסה ליחידות אצל הרבי בשנת תש"מ עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי:[4]"כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה על ידי שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'...".
הרב יעקב מאיר שכטר סיפר כי באחת משנותיה הראשונות של מדינת ישראל ארע שאחד מחסידי חב"ד חזר על הוראת הרבי להצביע בבחירות בנוכחותו של ר' עמרם, ר' עמרם קבל על כך ואמר שכנראה הרבי אינו מודע למצב השורר בארץ, החסיד הגיב שהרבי מודע, ר' עמרם בתגובה אמר שהוא מצדו מנסה בכל כוחו ללמד זכות על הרבי אך יותר משלימד אינו יכול[5].
מצאצאיו הנמנים על חסידי חב"ד נמנים בני משפחת הרב יקותיאל פרקש והרב שמואל גרומן.
לקריאה נוספתעריכה
- שלום דובער לאופר, "ופרצת" בין החומות עיתון כפר חב"ד מספר 1979 עמ' 120 ואילך.
- ופרצת בין החומות, שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 121
