ניח"ח - בראשי תיבות: ניגוני חסידי חב"ד[1] או ניגוני ישראל חסידי חב"ד[2], היתה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי.

סמל הארגון

במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח ערך על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ והרבי.

מטרת הארגוןעריכה

תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'ספר הניגונים[3]:

... כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם חסידי חב"ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי"ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב"דית.

למטרה זו נוסד - על פי הוראת הרבי מליובאוויטש אדמו"ר הריי"צ - חברת ניגוני חב"ד בשם 'ניח"ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב"ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב"ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה.

והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה י"א בתמוז תש"ד מהרבי מליובאוויטש הריי"צ וזה לשונו:

... בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב"ד - ניח"ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...

נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי הרבי הריי"צ איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך.

חברי ועד המנגניםעריכה

ואכן, לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב משה דובער ריבקין, הרב דובער חסקינד, הרב יוחנן גורדון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף והרב שמעון לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב בנימין לויטין, הרב יצחק דוב אושפאל, הרב מנחם מענדל בוימגארטן והרב מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

הפקת תקליטי ניח"חעריכה

בתקופה בה יצא הכרך השני, עורר הרבי על הפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב"ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים.

הרבי לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'יחידות' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור.

על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של 'מבצע תפילין' בכותל המערבי על גבי עטיפה של הקלטת "פרזות תשב ירושלים".

ביומנו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מסופר כי לאחר ההוצאה האזין הרבי לאחד התקליטים ואף העיר מספר הערות.

החל משנת תש"כ, במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב"ד, אלא בכל העולם החסידי.

לאחר מכן בשנת תשל"ב, הוציא ועד ע"א מוסדות תשעה תקליטים נוספים.

בכ"א אדר תשל"ז קרא הרבי לחזן ר' משה טלישבסקי שעסק בהפקת התקליט החדש של ניח"ח, והעניק לו 70 שטרות של דולר ו-70 עותקים של קונטרס אהבת ישראל על מנת לחלק לכל מי שסייע בהפקת התקליט[4]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • "ניחח לה' ", "תחיינו" גליון 9 - י"א ניסן תשע"ח

קישורים חיצונייםעריכה

תקליטי ניח"ח
אודות

הערות שוליים

  1. מקור לשם זה ראו בהמשך הערך - מטרת הארגון
  2. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ח ע' שמ"ט
  3. ראו גם ביידיש כאן
  4. בגליון השבועי של jem, צו תשפ"ב.