מסכת גיטין

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של גירושין ל"ע. המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני שליח, ובדיני קניין. במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

רבי יוסי נימוקו עמועריכה

במסכת[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[3]). וכפי שמצינו בירושלמי[4] משמת ר' יוסי פסקה הבינה.

שטרעריכה

  ערך מורחב – שטר

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

ביאורי הרביעריכה

ביאורי אדמו"ר הצמח צדקעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. גיטין סז, א.
  2. רש"י שם.
  3. ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
  4. סוף מסכת סוטה.