מסדר קידושין

למרות שמצד הדין אדם שמקדש אשה בפני שני עדים כשרים, הרי היא מקודשת, מכל מקום ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא מסדר הקידושין. והטעם לכך הוא, כדי שימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כהלכה, וכדי שלא יהיו אחר כך ספקות לגבי כשרות הקידושין. לדעת בעל הכנסת יחזקאל^[1] כבר בתקופת התלמוד היו נוהגים לערוך את הקידושין במעמד רב 'מסדר קידושין', ויש אחרים הסוברים שרק מאוחר יותר, בתקופת הראשונים, התקינו לקדש בפני רב 'מסדר קידושין'^[2].

מקור הדיןעריכה

במסכת קידושין^[3] מובאת מימרא של רב יהודה בשם שמואל שאמר: "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם". כלומר שבאו חכמים והזהירו, הואיל ונושא הקידושין והגירושין גורלי למעמדם של בני הזוג וילדיהם, אסור שאדם שאינו בקיא בכל פרטי ההלכה, יפסוק הלכה בשאלות שמתעוררות בנושאי הנישואין והגירושין. מכאן יש ללמוד שאף עורך הקידושין, צריך להיות בקיא בפרטי ההלכות הקשורות לקידושין.

ראשית, עליו לבדוק אם בני הזוג כשרים להינשא ביניהם, שמא אחד מהם ממזר שאסור לו להנשא, או שאחד מהם כבר נשוי שאסור לו להתחתן קודם שיתגרש מבן זוגו הראשון. ואם הם אינם מוכרים, עליהם להביא עדים שאכן הם פנויים וכשרים להינשא. וכיום עורכים בדרך כלל את הברור הזה, הרבנים נציגי המועצה הדתית שממונים על רישום הנישואין, אולם ראוי שגם הרב 'מסדר הקידושין' יוודא שאכן בני הזוג כשרים להנשא. וכמובן, על 'מסדר הקידושין' להיות בקיא בפרטי הלכות הקידושין והחופה, כדי שיוכל לסדר את הקידושין על פי כללי ההלכה, ללא ספקות וחששות.

אצל רבותינו נשיאינועריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אצל אדמו"ר הרש"בעריכה

אדמו"ר הרש"ב מיעט בסידור קידושין, ובין היחידים שזכו שיהיה המסדר קידושין שלהם, היו רבי לוי יצחק שניאורסון, ר' שמואל כצמן^[4], ור' חיים כבש^[5].

אצל אדמו"ר הריי"צעריכה

אדמו"ר הריי"צ שימש כמסדר קידושין בחתונת הרבי והרבנית בי"ד כסלו תרפ"ט בוורשה.

בנוסף, בין החסידים שזכו שאדמו"ר הריי"צ היה ה'מסדר קידושין' בחופה שלהם, היה הרב אליעזר קרסיק.

אצל הרביעריכה

הרבי, מסדר קידושין בשנת תש"ח

עד לשנת תשכ"ג, היה הרבי נענה לבקשת החתן והכלה, ומגיע לטקס הנישואין בתור הרב המקדש.

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, עוד לא היו אולמות רחבי ידיים בשכונת קראון הייטס, ועל כן רוב החתונות התקיימו מחוץ לשכונה, באולמות שונים במנהטן. עד שנת תשי"ד היה הרבי משתתף גם בשמחות אלו שהתקיימו מחוץ לשכונה, ומגיע אליהם באמצעות מונית^[^{דרוש מקור]}.

בהזדמנויות אלו, היה הרבי מגיע מעט מוקדם יותר, ומשתתף מלבד בטקס הנישואין עצמו, גם בטקס ה'קבלת פנים'. בדרך כלל הרבי היה מגיע אחרי שהחתן היה מסיים לומר את המאמר חסידות, והיה מתוועד במשך שעה קצרה עד שהחתן יסיים את כיסוי פני הכלה בהינומה ויעמוד מתחת לחופה. כאשר היה החתן מתעכב בהכנותיו, היה הרבי נושא שיחה נוספת, כך שהסדר נהיה שהחתן מתעכב בכדי לזכות את החסידים בשיחה נוספת^[6].

כאשר הרבי היה מסיים להתוועד, הוא היה יוצא בראש כל המוזמנים אל עבר החופה, כשכולם מתלווים מלאחריו אל החופה.

בהתוועדויות אלו עסק הרבי בעיקר בענינים הנוגעים לחתונה, וקשורים עם שמחת חתן וכלה.

בחורף תשי"ד אמר הרבי כי הוא רוצה להפסיק לנסוע לחופות, אך נסע לעוד שתי חופות שהיו בחודש כסלו שאליהם אמר הרבי שיבוא (לחתונת הרב שמעון אהרון סימפסון והרב בן ציון בנימין אלטהויז). מאז הרבי היה יוצא לסדר קידושין רק לאלו שהתקיימו בחצר 770 (אולם לא לקבלת פנים), מאוחר יותר הצטמצמו עוד יותר התנאים והרבי הסכים לסדר קידושין רק עבור הזוגות שהתחייבו לצאת לשליחות מייד אחרי החתונה, עד שנת תשכ"ב. בשנים תשכ"ב-תשכ"ג היו עוד כמה יוצאים מן הכלל, עד שהופסק המנהג כליל.