מלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה הייתה בין צבא גרמניה הנאצית למדינות רבות בעולם. מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה האירופית החלה המלחמה ב-י"ז באלול תרצ"ט, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, והסתיימה ב-כ"ה באייר ה'תש"ה, עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם השואה. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים,םגיעה פיזית ביהודים ובמבנים יהודיים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות דיכוי,התעללות ורצח-עם כלפי היהודים באמצעות ריכוזם בגטאות ובמחנות, והוצאה להורג במחנות השמדה ובבורות ההריגה.
השפעת המלחמה בחב"דעריכה
| ערך מורחב – חב"ד בשואה (סדרה) |
מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטיתעריכה
בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ברוסיה הסובייטית, כי הממשלה מצדה הייתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים.
סיבה נוספת למיתון הרדיפות נעוצה בבריחת אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת הייתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית המקומית.
הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתיתעריכה
|
| ערך מורחב – בוכרה, גיאורגיה |
בעוד שלפני המלחמה התרכזו אנ"ש במרכז רוסיה בערים כמו מוסקבה, מלחובקה ולנינגרד, הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו לאוזבקיסטן והתרכזו בעיקר בערים סמרקנד וטשקנט, וחלקם לקזחסטן ולגרוזיה. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה.
מלבד המשמעות שהייתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהייתה לזה השפעה עצומה על הקהילות הבוכאריות בערים ההם, ורבים מהם הפכו לחסידי חב"ד.
הפצת המעיינותעריכה
אנשים רבים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות נדדו בזמן המלחמה (עקב בריחה, הגליה לסיביר, הצטרפות לצבא האדום ועוד) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, וחדרים לילדים) גילתה בפניהם את עולם החסידות ומהם אשר הפכו לחסידי חב"ד. בין אלה ניתן למנות את ר' שלמה מיידנצ'יק, ר' יצחק שפרינגר, משפחת האדמו"ר משדליץ ורבים אחרים.
יציאת רוסיה תש"ועריכה
|
| ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו |
בסיום המלחמה, חסידים רבים יצאו ביציאת רוסיה. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה.
השפעה לטווח ארוךעריכה
עד יציאת רוסיה בשנים תש"ו-ז היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד בצרפת נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים 'פוקינג'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'לשכה'. בארץ ישראל הייתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד הייתה על בסיס פליטים אלו.
בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת תומכי-תמימים ברוסיה, ועברה בהתחלה למחנה פוקינג ומאוחר יותר לברינוא שבצרפת.
כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות תומכי תמימים) מרוסיה לצרפת, ומשם התפשטה היא לשאר העולם.
פעילות הרבי הריי"צ במלחמהעריכה
מלבד פעולות הצלה ותמיכה ביהודים בזמן השואה, היו פעולות הקשורות למלחמה: בזמן המלחמה חיבר הרבי הריי"צ תפילה[1] מיוחדת "לשלום המדינה" (ארצות הברית) לומר בראש השנה וביום כיפור (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים[2]) לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה[3].
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ נדפס בתולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שכו.
- ↑ הקריאה והקדושה גליון 25.
- ↑ המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו בהקריאה והקדושה.