בית המקדש השלישי: הבדלים בין גרסאות בדף

בית המקדש השלישי (עריכה)

גרסה מ־16:12, 28 באפריל 2020

נוספו 2,621 בתים , 28 באפריל 2020

הגהה, עריכה

חזותיקוד ויקי

קרייזי אבאוט משיח

מעלי קבצים, highauser

8,632

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
-'''בית המקדש השלישי''', הוא [[בית המקדש]] אשר יבנה ב[[ימות המשיח]]. בית זה דומה בדוגמתו לבתים הראשונים אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה ל[[יחזקאל]]. בית זה יהיה ניצחי.
+'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]]. בית זה דומה בדוגמתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה ל[[יחזקאל]]. בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי.
 ==בנייתו==
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ==זמן בנייתו==
-בגמ' נאמר שבית המקדש נבנה כהכנה למלכות דוד כלומר לפני שמגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק: "אחר ישובו בני ישראל" כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את דוד מלכם".
+===ביחס לביאת המשיח===
+בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".
-אך לאידך נאמר שבית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.
+לאידך, נאמר שבית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש. וכן פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, ואם כן יבנה המקדש רק אחר ביאתו.
-להלכה פסק הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א הלכה ד'): "וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד 1) הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמִצְוֹת כְּדָוִד אָבִיו. כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. 2) וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. 3) וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. הֲרֵי זֶה "בְּחֶזְקַת" שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. 4) אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ 5) וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי.", מסדר דבריו של [[הרמב"ם]] (שגם הסדר בדבריו נכתב בדיוק רב), מוכח שקודם תחזור מלכות דוד, ורק לאחר מכן יבנה בית המקדש.
+ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.
-==זמן בניתו ביחס לקיבוץ גלויות==
+===ביחס לקיבוץ גלויות===
-במדרש ילקוט שמעוני נאמר: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר בונה [[ירושלים]] ה' כי נדחי ישראל יכנס". פירוש הפסוק הוא שה' יבנה את ירושלים, מאחר שאת נדחי ישראל קבץ כבר - כלומר, ש[[קיבוץ גלויות]] קודם לבנין הבית.
+{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
+נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.
-לאידך, לדעת הזהר והגמ' בנין הבית קודם לקיבוץ גלויות. מקורם של הזהר והגמ' הוא גם מהפסוק "בונה [[ירושלים]] ה' נדחי ישראל יכנס" רק שלשיטתם ביאור הפסוק הוא בונה [[ירושלים]] ה' ורק לאחר מכן נדחי ישראל יכנס.
+לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.
-להלכה כתב [[הרמב"ם]] "יעמוד מלך מבית דוד.. ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל", מהסדר בדבריו מוכח דעתו שבנין בית המקדש קודם לקבוץ גלויות.
+לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.
-===בפנימיות הענינים===
+להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.
-בנין בית המקדש הוא המקור לכל הגילויים שיבואו לאחריו. כלומר, בכל דבר יש סדר מסודר, וגם בהתגלות האלקות בעולם (ששם אלקים הוא חד עם שם הוי' כיון ששניהם באים מאותו המקור{{הערה|ראה באריכות ב[[מאמר]] הרבי ד"ה [[גדול יהיה תשכ"ב]].}}) ישנו סדר, והוא יתגלה קודם בבית המקדש; ולאחר מכן כשיבואו בני ישראל מכל קצוות תבל, זה יגלה איך שגם שם ישנו אלקות, עד שלבסוף יחיו המתים שהוא הגילוי הנעלה ביותר.
-הרבי מסביר{{הערה|[[שערי גאולה]] (תשנ"ג) חלק ב' סימן כח.}}: שבזה טמונה אהבתו הגדולה של [[הקב"ה]] אלינו, שכיון שמה שמגיע אחרון הוא יותר נעלה, לכן מעדיף שבנין ביתו יהיה מוקדם אף שבגלל זה יהא נחות במדרגה בכדי שקיבוץ גלויות יהיה במעלה יותר נעלית{{הערה|הרבי הרש"ב כותב במכתב שלאחר קיבוץ גלויות יתעלה הבית במעלה נוספת, ויש לומר, כי המובא בפנים הוא על זמן זה שבין בניית הבית לקיבוץ הגלויות.}}.
+[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
+אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.
 ==החידושים שיתווספו בו==