מחצית השקל

מחצית השקל היא מצוה הנוהגת בזמן שבית המקדש קיים, המצווה היא לתת מחצית השקל כדי לקנות בהם את קרבנות הציבור. כיום נהוג לתת בתענית אסתר בתפילת מנחה שלושה מטבעות של חצאי שקלים^[1]. זכר למצוות מחצית השקל, ולקרוא את פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר.

ענינהעריכה

ענינה על פי תורת החסידות: נתינת מחצית השקל היא כדי להמשיך מים דוכרין למטה על מנת לברר את הניצוצין בעליית המים נוקבין לשכינה כדי לברר ניצוצות מקליפת נוגה על ידי עבודת הקרבנות, ובכך למנוע מחלק הרע שבקליפת נוגה להתחבר עם חלק הטוב שבו העולה על ידי הקרבן^[2].

עבודה זו נעשית על ידי מחצית מטבע כסף מלשון כיסופין ואהבה, על ידי התבוננות באהבה עזה כרשפי אש למסור נפשו לה' להיות כל מעשיו ורצונו ומחשבותיו מרכבה לרצון העליון וזו היא מחצית השקל שהיא חובה על ידי כל אחד ואחד מישראל, והמחצית השקל השנייה היא תרומה לה' כלומר שהיא האהבה המושפעת מלמעלה^[3].

עשרים גרה הן העשר כחות דנפש אלוקית ועשר כחות דנפש הבהמית, ובפרטיות בנפש אלוקית הן עשר כחות דשרש הנשמה כמו שהיא באצילות ועשר כחות דנשמה דבריאה, "זה יתנו מחצית השקל" - מה שהשקל שלם הוא עשרים גרה יתנו מחצית השקל, והן העשר כחות דנפש הבהמית, שזהו תכלית הכוונה בירור ותיקון הנפש הבהמית דוקא וכן בנפש אלוקית הכוונה הוא דוקא העבודה דנפש אלוקית המלובש בנפש הבהמית, דירידת הנשמה למטה אינו בשביל עצמה, ועל כרחך אין הכוונה בעבודתה מצד עצמה אלא שתעבוד לברר ולתקן את הנפש הבהמית, והוא שתהיה ההתבוננות בענינים השייכים לנפש הבהמית ודוקא בהתלבשות בשכל הטבעי שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי ואת הטוב דאלקות כו' והתעוררות יהיה דוקא בהתגלות הלב, והא בהא תליא, דכאשר ההתבוננות היא באופן הנ"ל ממילא האהבה ויראה היא בהתגלות הלב כו', ואז בהתפעלות זאת גם הנפש הבהמית מתפעל באהבה לאלקות.^[4].

לקריאה נוספתעריכה

לראות שטוב, שיחה מעובדת של הרבי מתוך לקוטי שיחות חלק כ' שיחה לפרשת וישב, שבועון התקשרות גליון 1479 עמוד 4
אברהם דובקין, זכר למחצית השקל, גליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 14