יהודה לייב זלמנוב
הרב יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (י' אלול תרפ"ו - כ"ה טבת תשע"ז), היה מזכיר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש וממקימי קהילת חב"ד בבני ברק.
תולדות חייםעריכה
נולד לאביו ר' שמואל זלמנוב שו"ב בי' אלול תרפ"ו, בעיר קורסק שברוסיה. כילד, נדד מביתו לעיר קרמנצ'וג שם למד בישיבת תומכי תמימים אצל המלמד החסיד ר' בן ציון מרוז. בשנת תרצ"ו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, לתל אביב, ונכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בעיר.
בשנת תשי"ב התגייס לצה"ל ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל להפצת היהדות בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של הרבי. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי[1].
בשנת תשי"ג זכה בהגרלה על כרטיס לנסיעה לרבי, והיה הזוכה הראשון בגורל מארץ הקודש. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר תשי"ד. בהתוועדות שבת מברכים סיוון דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: "מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…". באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא הקבלת עול מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע". כעבור ארבע שנים זכה בהגרלה בפעם השניה.
התחתן עם רעייתו מרת העניא מלכה בת ר' פישל ושרה אסתר הרצוג והתיישב בבני ברק. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד.
בחודש סיוון תשי"ח מונה למנהל בית הספר לבנות בית רבקה בכפר חב"ד. בהמשך ניהל את תלמוד תורה חב"ד בני ברק.
היה ממשפיעי בית הכנסת חב"ד ברחוב 'אברהם' בבני ברק.
משפחתועריכה
- בנו, ר' אליעזר זלמנוב - קראון הייטס
- בנו ר' שמואל זלמנוב - כפר חב"ד
- חתנו, הרב לידר [דרושה הבהרה], בני ברק
- בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב יעקב מאיר בלוי - ירושלים
- בתו מרת רחל, רעיית הרב שמואל קסלמן - ניו יורק
קישורים חיצונייםעריכה
- שניאור זלמן ברגר, ר' לייבל - חסיד חי רב פעלים, שבועון בית משיח, כ"ט טבת תשע"ז גליון 1054 עמוד 44
- השפעה על אנשי הצבא
ראיון וידאו משוכתב בעלון השבועי של חברת המדיה החב"דית jem - תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'קפ, חלק יא אגרת ג'תשיב, ג'תשמז, חלק יב ג'תתקלא.