י"ח בטבת
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ח בטבת הוא היום השמונה עשר בחודש טבת.
אירועים ביהדותעריכה
- ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'.
- תר"א - רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר ספר 'בני יששכר', נפטר.
- תרפ"ה - ר' שלמה קרליבך, זמר ומלחין בעל השפעה, שזכה לקרב אלפי יהודים לתורה ומצוות.
- תרנ"ה - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר.
- תש"י - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר.
- תשס"ז - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר הספרים 'אריה שאג' (על התורה והגדה של פסח), נפטר.
ימי חב"דעריכה
אירועיםעריכה
- תשנ"ב - נבואתו של הרבי התקיימה, ומעצמת העל ברית המועצות התפרקה באופן ניסי ללא מלחמות ושפיכות דמים (25 בדצמבר 1991)[1].
נולדועריכה
- תקע"ט - הרב יוסף תומרקין, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ורבה של קרמנצ'וג.
- תש"א - הרב יצחק מאיר גוראריה, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
- תשמ"ב - הרב מאיר ערד, ממנהלי ישיבת דעת ברחובות, משפיע בישיבה, עורך וסופר תורני, ומרצה מבוקש בתורת החסידות.
- תשמ"ג - הרב מנחם מענדל קעניג מנהל בית התבשיל ברחובות.
נפטרועריכה
- תשנ"ו - הרב הלל לוינזון, מעסקני שכונת קראון הייטס.
- תש"ע - ר' אליהו קופרמן, מאנשי הקהילה החב"דית בטשקנט, ומנהל קופת הגמ"ח המרכזית בנחלת הר חב"ד.
- תשע"ב - הרב משה יעקב ווייס, מחשובי רבני בני ברק וגאב"ד שכונת נווה אחיעזר בעיר.
- תשע"ב - הרב יעקב שפרינגער, מזקני תושבי כפר חב"ד שעסק רבות במבצע אות בספר התורה ובמבצע תפילין.
הערות שוליים
הפתגם היומי - י"ח בטבת - מלוח היום יום |
---|
גם העולה לתורה אומר חזק חו"נ. באמירת ויהי נועם במוצאי שבת קודש כופלים פסוק "אורך ימים" גו', אבל לא בתפילת שחרית.
בהיות הצמח צדק ילד ולמד את הכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", תירגם לו מורו - על פי פירוש בעל הטורים - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצן בעסטע יאהרען אין מצרים (= יעקב אבינו חי את שבע עשרה שנותיו הטובות במצרים). כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ. ויענהו אדמו"ר הזקן: "כתיב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה", ואיתא במדרש - מובא ברש"י - אמר ר' נחמיה להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה. להורות לפניו גשנה, אז מען לערענט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ברוך הוא, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט" (= כשלומדים תורה מתקרבים לקדוש ברוך הוא וגם מצרים נהיית ויחי). |