חוקי המדינה
חוקי המלכות או חוקי המדינה הם מערכת הוראות מחייבות בכלל תחומי החיים החלים על כלל התושבים ומסדירים את החיים בחברה ואת היחסים בין התושבים והשלטון ובין התושבים לבין עצמם.
חז"ל קבעו כי דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות - דין הוא) ולמרות שאלו חוקים אנושיים שנוסחו על פי רוב בידי גויים ומבוססים על שכל אנושי פשוט - ההלכה קובעת כי ישנו תוקף הלכתי לחוקי המלכות (הממשל) ויש לציית לחוקים אלו באם אינם סותרים את חוקי התורה, ואדם צריך אף להתפלל להצלחת המלוכה בהשלטת החוק והסדר כי אלמלא זאת - לא ניתן לקיים חיים תקינים[1].
לכלל זה השלכות רבות בשולחן ערוך בדיני חושן משפט, בעיקר בתחומי מיסים, בעלות על קרקעות ודיני ממונות, ובימינו - החובה לציית לחוקי התנועה, וכיוצא בזה.
מקור הדין וטעמו עריכה
המקור לכלל זה מופיע מספר פעמים בגמרא[2], ובספרי הראשונים הובאו מספר טעמים ליסוד הדין:
- הסכמת בני המדינה: התושבים מסכימים מרצונם לחוקי המלך כדי שישמור על סדר חברתי ("אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו").
- בעלות על הארץ: הארץ שייכת למלך, והוא מתנה את הישיבה בה בציות לחוקיו[3].
- התורה עצמה מכירה במשפט המלוכה: התורה עצמה מתייחסת במספר מקומות לדיני המלכות כנורמה מחייבת[4].
האחרונים נחלקו האם חובת הציות לדין המלכות הוא דין תורה[5], או שהוא דין דרבנן בלבד[6], ואדמו"ר הזקן כותב במפורש[7]: "משפטי המלכות הם דין גמור כדין של תורה".
הרבי מדגיש שהציות לחוקי המדינה אינם מפני יראת המלכות, אלא מפני שכך הוא רצון הקב"ה[8].
בשלטון דמוקרטי ובארץ ישראל עריכה
אף בדורנו שאין השלטון באופן של מלוכה אלא שלטון דמוקרטי הנבחר ברצון העם, דעת רוב הפוסקים שחלה החובה ההלכתית של 'דינא דמלכותא דינא'[9].
בנוגע לשלטון של יהודים בארץ ישראל שנוהג שלא על בסיס חוקי התורה, ישנם דעות שונות האם גם במקרה כזה חל דין 'דינא דמלכותא', ואף לשיטת אלו שלא חלה חובת 'דינא דמלכותא' במקרה כזה, חייב האדם בתשלום המיסים כיון שהוא נהנה משירותי הציבור ואם אינו משלם את המיסים כפי שנקבעו - הוא נהנה שלא כדין[10].
גם לשיטת המקלים בהעלמת מיסים כיון שהשלטונות מוציאים כספים שלא כדעת התורה ומבזבזים ממון מכספי משלם המיסים על דברים מיותרים ואף אסורים[11], ההיתר הוא רק בנוגע להימנעות מתשלום מיסים שעוד לא שולמו, אך הוצאת כספים מהרשויות באמצעות דיווח כוזב, דינה כגזל גמור ואסור מדאורייתא לכל הדעות[12].
גדרים ומגבלות עריכה
לא כל חוק של המלכות נחשב כ"דין". ובהלכה מופיעים לכך מספר סייגים:
- מסים שאין להם קצבה: מס שאינו שוויוני או שנגבה ללא חוק מסודר נחשב כ"גזלנותא דמלכותא" ואינו מחייב.
- נגד התורה: חוק המורה לעבור על מצוות התורה - בטל ומבוטל, שכן "דברי הרב ודברי התלמיד - דברי מי שומעין?".
- בין אדם לחברו: ישנה מחלוקת אם הכלל תקף רק בנושאים שבין האזרח לשלטון (כמו מיסים) או גם בדיני ממונות שבין יהודי לחברו.
בחסידות חב"ד עריכה
בנוגע לתשלום מיסים, בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[13] מביא שתי דעות קיצוניות והפכיות, לפי הדעה הראשונה חוקי המכס והמיסים מחייבים מן הדין, והמבריח מכס עובר על איסור גזל מדאורייתא, ואילו לפי הדעה השניה מותר לכתחילה להבריח מן המכס, ואדמו"ר הזקן פוסק שירא שמים יחמיר על עצמו לפי הדעה הראשונה, שלא לעבור על לא תעשה שבתורה.
אדמו"ר האמצעי מבאר שהציות לדיני מלך בשר ודם ויראתו, אף אם הוא גוי, הטעם שלהם הוא מפני יראת שמים, כפי ששלמה המלך משוה יראת השם ליראת מלך בשר ודם "שאחת היא ממש"[14].
במהלך אסיפת רבנים תר"ג איים אדמו"ר הצמח צדק להתפטר מהאסיפה באם יוכרח לחתום על המסמך בו מסכים להקמת ה"חדרים המתוקנים", שר ההשכלה הרוסי סרגיי אוברוב טען בתגובה: "הרי דינא דמלכותא דינא", והרבי הצמח צדק ענה לו בתגובה שזה חל רק בעניינים גשמיים ולא בדינים של בן אדם למקום[15].
הרבי התייחס בצורה ברורה[16] לחובה לציית לחוקי השלטון[17], וכן דרש שוב ושוב בצורה חד משמעית פעמים רבות[18] מכל העסקנים והשלוחים ומנהלי מוסדות חב"ד לנהוג אך ורק על פי החוק בכל תחומי הניהול[19].
(באופן מיוחד בנוגע לכפר חב"ד, התבטא הרבי ביחידות באופן חריף על החובה לשלם את תשלומי המיסים במלואם מבלי להתחכם ומבלי להתעכב[20]).
במספר שיחות הרבי מייחס חשיבות לכך שהביטוי לענינים של תורה ומצוות חודרים ומתאפשרים גם בחוקי המדינה[21], וכן בנוגע לשבע מצוות בני נח[22].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אברהם אליהו קירשנבוים, דינא דמלכותא דינא, גליון מבית ההוראה כפר חב"ד, ניסן ה'תשפ"ו (23) עמוד 18 ואילך
קישורים חיצוניים עריכה
- מכון הלכה חב"ד, תגית: דינא דמלכותא דינא
- נחמה ציבין, האם חלה הלכת דינא דמלכותא דינא על סרוב פקודה?
הערות שוליים
- ^ פרקי אבות ג, ב: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכותז, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". וראו שיחת כ' מנחם אב תשל"ד, שהרבי מקשר זאת לכך שבזמן הגלות ההשפעה עוברת על ידי השר של המדינה.
- ^ מסכת נדרים כח, א; גיטין י, ב; בבא קמא קיג, א; בבא בתרא נד, ב.
- ^ טעם זה מביא גם אדמו"ר הזקן בהלכות גזילה סט"ו.
- ^ קרית ספר על הרמב"ם הלכות גזילה פ"ה.
- ^ אבני מילואים סימן כח סק"ב. חתם סופר במספר מקומות ובהם יורה דעה סימן שיד.
- ^ בית שמואל סימן כ"ח סק"ג.
- ^ הלכות הפקר סעיף ג'.
- ^ שיחת שבת פרשת בראשית ה'תשנ"ב סעיפים ז-ח.
- ^ שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק ב' סכ"ט. שו"ת משנה הלכות חלק ו' סרפ"ח, דובב מישרים חלק ג' סימן פ"ט ס"ב. ועוד.
- ^ פתחי חושן גניבה, הוצאה חדשה, עמוד יח. תשובות והנהגות (שטרנבוך) חלק ד' סימן שי"ט.
- ^ דרכי משפט, מנחם שלמה נדרים עמוד קעג, ועוד.
- ^ שו"ת שבט הלוי חלק ה' סימן קעב. מנחם שלמה. פתחי חושן דלעיל עמוד כב: "כל מה שדנו הפוסקים הוא להבריח ולא לשלם המכס. אבל להוציא שלא כדין מהמלך או מהממונים על ידו לאחר שבא לידו - נראה פשוט שאפילו בשלטון שאין בו משום דינא דמלכותא אין שום היתר, ובפרט כשצריך לשקר ולזייף לשם כך . . ואם אף (המלך) גזל מאחרים, וכי מפני שהוא גזלן מותר לגזול ממנו?".
- ^ הלכות גזילה וגניבה, סעיף טו ואילך.
- ^ קונטרס בד קודש סעיף א.
- ^ ליקוטי דיבורים, ח"ג, עמ' תל"א - 862.
- ^ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט"ו עמוד תנא.
- ^ התוועדויות תש"נ חלק ד' עמוד 201.
- ^ ראו שליחות כהלכתה עמוד 337 ואילך.
- ^ אף שלא ברור מה היסוד לכך, האם מצד מניעת חילול ה', לצורך ניהול תקין ומסודר, שלפעולות יהיו גם הכרה מצד החוק, או מטעמים אחרים.
- ^ כ"ח תשרי תשכ"ט בחדרו הקדוש לנציגי כפר חב"ד.
- ^ כך לדוגמא דבר מלכות צו אות ט"ז, דבר מלכות משפטים תשנ"ב "פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאיתים"", שיחת פרשת לך לך תשמ"ח בהוספות לסיום שולי הגליון להערה 92 בנוגע לדין הרחוב שמתקיימת בו שמחת בית השואבה שכאשר המשטרה עוצרת את התנועה וסוגרת את הרחוב כדי שיוכלו לשמוח ולרקוד - מתבטל ממנו דין רשות הרבים והוא הופך להיות כרמלית.
- ^ "נשיא ארצות הברית יצא בקריאה והכרזה שיש להשתדל בהפצת שבע מצוות בני נח, מיוסד על ההכרה בבורא העולם ומנהיגו, ואשר זוהי הדרך היחידה לקיום העולם באופן של "לשבת יצרה". אין צורך להאריך בחשיבות הדבר, שנשיא מדינה שהיא "מעצמת על", מדינה בעלת השפעה רבה בעולם כולו, יוצא בקריאה גלויה לכל באי העולם אודות הצורך וההכרח בשמירת שבע מצוות בני נח. עובדה זו מהווה "פריצת דרך" חשובה ומכרעת בכללות הפעולה של הפצת שבע מצוות בני נח - שכן, עד כמה שידוע, אין לעובדה זו אח ורע במשך כל הדורות! ויהי רצון שכולם יקיימו את דבריו של נשיא המדינה, שהרי אם בכל הענינים דינא דמלכותא דינא, על אחת כמה וכמה לגבי ציווי שנצטוו ישראל מפי הגבורה בעת מתן תורה. והתקווה חזקה, שגם חברי ה"סענאט" וה"קונגרס" ילכו בעקבותיו, ולא יתפעלו מפני המלעיגים, ומה גם בהתחשב עם העובדה שפתיחת היום ב"סענאט" וב"קונגרס" היא בתפילה לבורא העולם שינהיג אותם בדרך הנכונה..." (משיחת אחרון של פסח תשמ"ה).