ארבע מאות
| מספר ארבע מאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אחדות ועשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 30 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 40 | 49 | 50 | 60 | 68 | 70 | 72 | 80 | 84 | 90 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאות ואלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המספר ארבע מאות מופיע בהקשרים שונים בתורה שבכתב, ובפנימיות התורה מוסבר שלכולם יש קשר ביניהם, כביטוי של אורות עליונים שירדו לפי שעה בקליפות ועתידים להתברר ולברר את הרע עד לשלימות העליה שלהם בגאולה העתידה.
המספר 400 בתורהעריכה
בספר בראשית מופיע המספר 400 בשלושה מקומות שונים. בפעם הראשונה בברית בין הבתרים בהבטחה לאברהם: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה"[1].
בפעם השניה המספר מופיע ברכישת מערת המכפלה, כאשר אברהם אבינו משלם לעפרון "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[2].
בפעם השלישית מופיע המספר בהקשר למסעו של יעקב בחזרה מחרן לארץ ישראל, כאשר עשיו יצא לקראתו עם 400 איש במטרה להילחם בו[3].
בתורת החסידותעריכה
הפעם הראשונה בה מופיע המספר 'ארבע מאות' בתורה הוא בכסף שאברהם אבינו נותן לעפרון ברכישת מערת המכפלה, שמורה על הירידה של הכוחות האלוקיים לתוך הרע. הלשון בסיפור התורה הוא "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", שרומז לבחינת הכתר שסובב את הראש, כמו הסוחר שמסתובב עם עבור עשיית המסחר.
ארבע מאות שקלי כסף אלו הם השורש לארבע מאות האיש שמלווים את עשיו בדרכו לפגוע ביעקב אבינו, ובחסידות מוסבר שענין הירידה היא עבור הבירור של הרע, כדי להוציא את האורות האלו ממנו בתוספת ברכה.
בזמן הירידה, ארבע מאות שקלים אלו הם בבחינת העלם והסתר, כמו שכתוב: "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם"[4], בגימטריא 400, וכך גם על התורה נאמרה שהיא "חוגרת שק", כי הוא הופך ללבוש שהחיצונים יונקים ממנו.
לאחר סיום הבירור, חוזרים האורות ונכללים בקדושה, בחינת המקיפים והתענוג הגדול ביותר, שהם הארבע מאות עלמין דכיסופים שיירשו הצדיקים בעולם הבא[5].
ארבע מאות עלמין דכיסופיןעריכה
| ערך מורחב – ארבע מאות עלמין דכיסופין |
ארבע מאה עלמין דכיסופין הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בספר הזוהר[6], מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת עמק המלך[7], עץ חיים ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.
מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר (גולגלתא):
- • כ' רומז לדרגת הכתר, שתי בחינות שבכתר (עתיק ואריך) הם שני כפי"ן, וכשהם כלולים מעשר הרי ארבע מאות.
- • בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.
- • עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.
ראו גםעריכה
- ארבע מאות שקל כסף, ספר החזיונות של רבי חיים ויטאל