אברהם מרדכי הרשברג
הרב ד"ר אברהם מרדכי הרשברג (Avraham Mordechai Hirschberg, תרע"ו-כ"ה אלול תשמ"ה, 1916-1985) היה מבוגרי ישיבת חכמי לובלין, חבר הסגל הרוחני של הישיבה, רב בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בשיקגו, ובתפקידו האחרון - רבה הראשי של מקסיקו. נמנה על מקורבי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ומנחם בגין, נפגש עם מנהיגים בין-לאומיים וקידם פרוייקטים ופעל לרווחתם של קהילות יהודיות ברחבי העולם.
עמד בקשרים קרובים עם הרבי, התייעץ עמו, ופעל לאור הוראותיו והדרכותיו, וכן שמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרע"ו בפולין לאביו ר' אברהם מרדכי שנפטר קודם לידתו, ובשעת הברית נקרא על שמו. מצד אביו התייחס לגאון רבי יעקב מביאלא חתנו של המהרש"ל מביאלא מגזע הצדיק רבי שלמה לייב מלענטשא, ומצד אמו הרבנית טאבע איטא, היה צאצאו של הרב משה אריה פרידמן רבה של קאדניע.
בעודו בחור צעיר קודם בר מצווה התקבל ללימודים בישיבת חכמי לובלין, על אף מבחן הסף הקשה שהיה צריך לעבור כדי להתקבל לישיבה, ובזמן לימודים בישיבה התחבב על ידי ראש הישיבה הרב מאיר שפירא, ובמשך הזמן אף התמנה על ידו לר"מ בישיבה על אף גילו הצעיר.
התחתן עם רעייתו מרת מינטשא (רבקה) בת הגאון הרב יהושע העשיל אייכנשטיין, הרבי מזידיטשוב-שיקאגו, ומרת ברכה גיטל.
בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט לוילנא שם הקים יחד עם חבריו מישיבת חכמי לובלין הרב פנחס הירשפרונג הרב משה רוטנברג, והרב מרדכי יהודה לובארט, סניף של הישיבה, בהשפעת ולאור הוראותיו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי.
בהמשך נמלט לקובה שביפן דרך סיביר וגם שם היה שותף בהקמת סניף זמני של ישיבת חכמי לובלין ומשם המשיכו לנדוד עם התלמידים לשאנחיי שבסין.
לקראת סיום המלחמה הגיע בשנת תש"ב למונטריאול שם התמנה מיד לשמש כרב בית הכנסת הכנסת 'צעירי דת ודעת'.
בשנת תש"ד[1] על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ התמנה לשמש כרב קהילת 'שערי תפילה - בני ראובן' בבית הכנסת הוותיק של חסידי ליובאוויטש בשיקגו, שם תמכו בו נשיאי האגודה ר' פנחס רייסמאן, ר' משה שייעוויץ ור' שלמה פאלמער. ובשנת תש"ו אף מונה בהוראת אדמו"ר הריי"צ לעמוד בראשות ישיבת אחי תמימים שיקגו[2].
הפעם הראשונה בה נפגש עם הרבי הייתה בשנת תש"ה כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרבי לתהות על קנקנו. הרב הרשברג עצמו העיד על אותה פגישה: "ישבתי עמו כמעט כל הלילה. השיחה עברה מסוגיא לסוגיא בקדשים, בירושלמי ועוד. גאונותו היתה מבהילה. ממש קשה לתאר זאת. נותרתי בהתפעלות עצומה. מעולם לא נפגשתי עם גדולה עצומה כזאת בתורה, ואני זכיתי להיפגש ולשוחח בדברי תורה עם גאונים רבים מפורסמים בדור הקודם. זה היה משהו שלא מעלמא הדין! הרבי הוא שר התורה, רבן של ישראל"[3].
בשנת תשכ"ב נענה להצעה לשמש כרבה הראשי של מקסיקו, תפקיד בו שימש עד לפטירתו.
מלבד תפקידו הרבני, שימש כמייסד ונשיא אגודת הרבנים של אמריקה הלטינית והארגון העולמי לשלום וחירות, ופעל לבניית והקמת בתי כנסת, ישיבות ומקוואות במקסיקו סיטי.
בנוסף, סייע בדיפלומטיה חשאית עבור ממשלות קרטר ובגין ונמנה על האנשים הקרובים אליהם, נפגש עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, ועם המנהיג העליון של איראן לאחר המהפכה האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, וניצל את הקשרים שהצליח לטוות לטובת הקהילות היהודיות ברחבי העולם, תוך שהוא נוטל על עצמו ומעמיד את עצמו בסכנת נפשות[4].
בחודש שבט תשי"ג החל להוציא לאור את הירחון התורני 'קול ירושלים' בהוצאת 'מכון למחקר ולמדע הירושלמי' ('מכון התלמוד הירושלמי') שמטרתו המצוהרת היתה להגביר את העיסוק בלימוד ה'תלמוד ירושלמי' ואף בפסיקה הלכתית אודותיו, וזכה לעידודו של הרבי על פעולותיו אלו[5].
בשנת תשד"מ כאשר הגיע להשתתף בירחי כלה העולמי בקריית גן ישראל בפארקסוויל, ניו יורק, הגיע לקבל שלום מהרבי, והרבי הביע את שביעות רצונו הגדולה ואת שמחתו מכך שהגיע לכבד את המעמד, והתבטא שבכך מסייע לו בקיום מצוות כיבוד הורים באופן מהודר[6].
בשנת תש"ל קיבל הצעה לשמש כרבה הראשי של לונדון, אך כשנועץ ברבי כתב לו הרבי שתפקידו במקסיקו משמעותי יותר ובשל כך עליו לסרב להצעה, ואכן הוא נשאר לשמש כרבה הראשי של מקסיקו[1].
לאחר קרוב ל-25 שנים בהן שימש כמנהיג הקהילה היהודית ברחבי מקסיקו, נפטר בגיל 69 בכ"ה אלול תשמ"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
משפחתועריכה
- חתנו, ר' אלתר בנציון מצגר
- חתן נכדתו, הרב יוסף יצחק מייזליש - משמש כשליח ראשי של הרבי במקסיקו
ספריועריכה
- גייסטיקע שטראלן, מקסיקו תשכ"ז
- קול ירושלים - גליון ראשון • גליון שני
- מחשבת הקודש - חלק א' • חלק ב'
לקריאה נוספתעריכה
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 144-145.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 צילום מכתבו של הרבי בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, משפחת מייזליש.
- ↑ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות, ראיון עם הרב לייבל גרונר.
- ↑ תשורה מנישואי משפחת אולמן, עמוד 42.
- ↑ בין פעולותיו ניתן למנות את שיפור תנאיהם של בני הערובה של השגרירות האמריקנית באיראן שנכלאו בתחילת המהפכה (זווית נוספת של הסיפור, ובגירסת וידאו), חילוץ הרב הראשי של איראן, הרב כהן-צדק. ועוד.
- ↑ התקשרות גליון 825.
- ↑ כיון שהכינוס מתקיים באופן מסורתי בסמיכות לכ"ף מנחם אב, יום ההילולא של אביו רבי לוי יצחק שניאורסון. התקשרות גליון 418, מתוך יומן 'רישומה של שנה - תשד"מ, עמוד 275, יום שישי י"ב מנחם אב.