גוף כתב יד קודש

מענותיו של הרבי שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים כתב יד קודש (מכונה בראשי תיבות - כתי"ק), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.

ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני". (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")

היסטוריהעריכה

בשונה מאדמו"רי חב"ד לאורך הדורות, הרבי [כמו אדה"ז] נהג שלא לכתוב בעצמו את מאמרי החסידות שאמר, ואף לא את שיחות הקודש. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ההגהה[1].

לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות בתשורות משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים כפר חב"ד, בית משיח.

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות צדי"ק למלך, דבר מלך, ועוד.

חיקוי כתב ידו של הרביעריכה

הרבי מעיד[2] כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[3]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

ליקוטים שיצאו לאורעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אוצר המלכות, מענדי קורטס, גיליון כפר חב"ד מס' 1948 ע' 42-48.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. בנוסף לכך ישנם רשימות פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.
  2. אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.
  3. סוטה י"א ע"א
  4. עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו