ישעיהו משולם זושא שובאוו

הרב ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שובּ^[1] (תרל"ו – י"ד בסיוון ת"ש) היה רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי^{[דרושה הבהרה]}^[^{דרוש מקור]}, רב בית כנסת חב"ד'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התפללו חסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית בוברויסק. נקרא על שם זקנו ר' משולם זוסיא מאניפולי, וככל הנראה נקרא גם ישעיה מפאת היותו צאצא של"ה הקדוש.

היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו חסידיו של אדמו"ר הזקן והנשיאים שלאחריו, מקושר לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.

בצעירותו למד אצל רבי אליעזר גורדון מטעלז^[2] הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.

לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת תומכי תמימים שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.

את ידיעותיו בתורת הנגלה ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש עצום.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. בשנים מאוחרות יותר נקרא לכהן כרבה של מוסקבה^{[דרושה הבהרה]}, . היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה בדביקות ואריכות.

גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה^[3], ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.