בית דין צדק קראון הייטס

בית דין צדק (בד"צ) קראון הייטס הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קראון הייטס הפועל במתכונתו הנוכחית משנת תשמ"ו. לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר). חברי הבית דין משמשים כרבנים הראשיים של השכונה.

חותמת הכשרות של בית הדין

ייסוד הבית דין

בשנת תשמ"ה, לאחר שנפטר רבה החב"די הראשון של שכונת קראון הייטס - הרב זלמן שמעון דבורקין, הוחלט על הקמת מוסד הבית דין. בתחילה ניסו מספר עסקנים להקים את בית הדין מדיינים נבחרים, כהרב חיים מאיר בוקיעט, אך לאחר מכן הוחלט שהרבנים ייבחרו על ידי בחירות דמוקרטיות, בין תושבי שכונת קראון הייטס. הקמת הבית דין לוותה על ידי הרבי בעצמו[1].

הבחירות הראשונות נערכו בשנת תשמ"ו, בהם נבחרו: הרב אברהם אזדבא, הרב יהודה קלמן מארלאו והרב דוד חנזין. בעקבות הוראה מהרבי לרב חנזין שישאר לגור בארץ ישראל, נערכו בחירות לרב נוסף ונבחר הרב יוסף אברהם הלר.

בשנת תשס"ג, לאחר פטירתו של הרב מרלו, התקיימו בחירות נוספות בהם נבחר הרב אהרון יעקב שווי.

הבית דין

 
החלטת בית הדין אודות התארים המתאימים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. פיענוח כתב היד: "בס"ד מוצאי חג השבועות תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, וע"ד זה בכל הוצאה לאור של כ"ק אדמו"ר מה"מ. על המכתב חתומים: הרב הענדל (בד"צ מנטריאל); הרב מארלאוו (בד"צ קראון הייטס); הרב אשכנזי (בד"צ כפר חב"ד; הרב יוסף העכט רב העיר אילת; הרב שניאור גוראריה (אגו"ח קראון הייטס); הרב ישעיהו הרצל (רב העיר נצרת עלית); הרב ישראל יוסף הענדל (רב במגדל העמק); הרב הרצל כהן
רבנים
דיינים ומורי-צדק

בוררות

 
חברי בית הדין המיוחד

במהלך השנים תשס"ג - תש"ע התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת תשס"ו, על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף. כאשר גברו חילוקי הדעות בין הרבנים ובין תושבי השכונה הסכימו הרבנים (בתיווכו של ועד הקהל) להתדיין בבית דין מיוחד במונסי שהורכב על ידי שני הצדדים (זבל"א).

בהרכב הבית דין נבחרו; הרב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף העכט - על ידי הרב שווי. הרב משה הבלין והרב בנימין קופרמן - על ידי הרב אזדאבא. כאב"ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי.

בחודש ניסן תש"ע ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו"צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסג"ל. בכ"ו אלול תש"ע נערכו בחירות לרב שלישי [2] - המועמדים הם הרב משה בוגמילסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין והרב עמנואל חביב. מי שנבחר הוא הרב ברוין[3], כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו[4].

הערות שוליים

  1. בשיחת שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו: "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך". בשיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".
  2. חב"ד אינפו
  3. השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א - חב"ד אינפו
  4. בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות - חב"ד אינפו