מרדכי למברג

גרסה מ־19:37, 3 בנובמבר 2024 מאת זלדקן (שיחה | תרומות) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הרב מרדכי למברג (יליד שנת תרצ"ט, 1939) הוא משפטן ישראלי מוערך, פרקליט מחוז הצפון לשעבר וראש חטיבת המחקר במשרד המשפטים, חבר קהילת חב"ד בעפולה ומפעילי חב"ד בשכונת 'גבעת המורה' בעיר.

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תרצ"ט בדנציג שבגבול גרמניה-פולין למשפחה מסורתית, וזמן קצר קודם הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה מכרו הוריו את עסקיהם ועלו עם רכושם לישראל והתיישבו בצפון תל אביב.

כשהגיע לגיל צבא, התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים.

בשנת תשכ"ג בעודו מתמחה בלימודים משפטים, עמד בראש ארגון שניסה להיאבק על דירוג השכר של המתמחים למשפטים, ובשנת תשכ"ד סיים את הכשרתו והתמחה בבית המשפט העליון אצל הנשיא שמעון אגרנט, ושנה לאחר מכן התקבל כחבר לשכת עורכי הדין בתל אביב.

במשך השנים המשיך להתמחות בלימודי משפטים, והשלים לימודי תואר שלישי באוניברסיטת קיימברידג', בהנחיית המשפטן הבינלאומי גלנוויל ויליאמס. לאחר שובו לארץ, החל לשמש כמרצה במשרה חלקית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. במקביל שימש כשותף במשרד עורכי דין פרטי.

בהמשך שימש במילואים בפרקליטות הצבאית, ולאחר מכן התגורר ביישוב עומר ונכנס לעבוד בפרקליטות מחוז דרום.

בעקבות פטירת אמו שהובילה להיכרות עם הרב יוסף שמחה גינזבורג רב היישוב בו התגורר והפרופסור ירמיהו ברנובר שהיה גם הוא תושב הישוב, ובתהליך הדרגתי חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד.

בשנת תשל"ז הופקד על הקמת פרקליטות מחוז הצפון[1], ומונה לכהן כפרקליט מחוז הצפון. כאשר עמד מתוקף תפקידו בפני לחץ מול נציגי משפחות פשע וארגונים של העולם התחתון, פנה אל הרבי בשאלה האם עליו להרפות, והרבי חיזק אותו לעמוד בתוקף על שלו ולא להיכנע לאיומים.

בשל עבודתו כפרקליט מחוז צפון, עבר להתגורר בעפולה, שם הכירו לו את הרב יצחק גולדברג שקבע איתו שיעור פרטי בספר התניא (שלאחר מכן הפך לשיעור שבועי רב משתתפים בעפולה), והפך לתלמידו המובהק, וכן החל לעמוד בקשר אישי קרוב עם המשפיע הרב אברהם דונין.

לאחר עשור שנים של ניהול פרקליטות מחוז הצפון[2], מונה כאחראי על המחקר במשרד המשפטים.

כאשר ביקר אצל הרבי בפעם השלישית בחג החנוכה תנש"א, שמונה שנים לאחר ביקורו הקודם, עבר בסיומה של היחידות אל מול פני הרבי, את פניו עיטר זקן שלא מכבר החל לגדלו, הרבי פנה אליו ואמר לו: "על פי דין איני צריך להכירך[3]. שתהיה התחלה טובה עד מאה ועשרים שנה".

בשנת תשנ"ב פרש ממשרד המשפטים ועבד כסנגור פלילי, ובמקביל החל לשמש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים של מכללת שערי משפט ובמרכז האקדמי כרמל.

גם לאחר פרישתו מהעבודה המשפטית השוטפת, ממשיך לעסוק בהתנדבות בסיוע משפטי למוסדות חב"ד ולאנשים חסרי אמצעים הנקלעים לתסבוכות משפטיות.

משפחתועריכה

בעריכתועריכה

  • מרדכי למברג ושבת לוי (עורכים), ש' אגרנט, דיני עונשין: רשימות לפי הרצאות, ירושלים תשכ"ד

לקריאה נוספתעריכה

  • את סיפור מעמד הר סיני לא ניתן להמציא, מגזין נשמה חודש סיון תש"פ עמוד 8

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. שהייתה מסונפת עד אז לפרקליטות חיפה.
  2. כפול מהזמן המקובל לתפקיד זה, בשל ההערכה הרבה שהצמרת המשפטית רחשה לו על עבודתו המסורה וניהולו המקצועי. במסיבת הפרישה קיבל תשבחות רבות, וכאשר הדיווח על כך הגיע לרבי, השיב הרבי במענה מיוחד: "הגיעוני מכתבי עת מלאים תשבחות וכו' בקשר למסיבות על דבר שינוי מעמדו (וסיום משרתו הקודמת) ות"ח על הנחת־רוח שנגרם. אזכיר על הציון".
  3. כיון שבפעם הקודמת שביקר אצל הרבי בשנת תשמ"ג היה ללא חתימת זקן. על דרך דברי חז"ל בנוגע ליוסף ואחיו שהם לא הכירו אותו בגלל שיצא מהם בלא חתימת זקן, אך הוא כן הכיר אותם. כפי שהופיע בחלק החומש של אותו יום בו נערכה היחידות.