נפתלי צבי הלברשטאם

רבי נפתלי צבי הלברשטאם (כ"ה בסיוון תרצ"א – י"ב באדר ב' תשס"ה) היה האדמו"ר הרביעי מבאבוב.

תולדות חיים

נולד בכ"ה בסיוון תרצ"א לרבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב, בתקופה של טרום השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.

בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.

במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.

נפטר בי"ב אדר ב' תשס"ה. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.

קשריו עם חב"ד

רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי שלמה הלברשטאם לשאול בשלום הרבי.

ארע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא מלך המשיח. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.

בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.

בתקופת מחלתו השתטחו חסידיו על ציונו של אדמו"ר הריי"צ והתפללו לרפואתו^[1].

לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם^[2].