מאיר זאב שטרן
הרב מאיר זאב שטרן (תרצ"ו - כ"ז תשרי תשפ"ג), היה רבה של מירון שזכה לקירובים מהרבי.
תולדות חייםעריכה
נולד בעיר טמשוואר שברומניה בי"ג סיון ה'תרצ"ו להוריו רבי משה מחסידי ויז'ניץ ומרת רבקה. בהגיעו לגיל בר מצוה עלה לארץ הקודש ולמד בחיפה אצל האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ.
לאחר מספר שנות לימודים בארץ הוסמך לרבנות כך שבגיל עשרים מונה לרבה של מירון
בשבת קודש פרשת בראשית כ"ז תשרי ה'תשפ"ג נפטר לאחר מחלה קצרה ונטמן באישון לילה של מוצאי שבת בבית העלמין במירון.
בסיום השבעה הוכתרו שני בניו, רבי אלעזר ורבי טוביה לממלאי מקומו ברבנות מירון.
קשריו עם חב"דעריכה
היה מעריץ גדול של הרבי. זכה לשהות ב770 בהתוועדויות[1] ואף עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים והרבי ברכו "יאריך ימים על ממלכתו".
באחד השנים בל"ג בעומר, הציב בחצר ביתו מסך ובו שידור חי מהתוועדות של הרבי.
עמד בקשר קרוב עם בית חב"ד מירון בראשות השליח הרב יוסף יצחק הלפרין. היה משתתף בהתוועדויות י"ט כסלו.
במשך העשור האחרון לחייו התפלל שחרית מידי יום בבית חב"ד
משפחתועריכה
- בנו, רבי טוביה, רבה של מירון.
- בנו, רבי אלעזר, רבה של מירון.
- בנו, רבי שמעון, האדמו"ר מליז'ענסק במונסי.
- בנו, רבי ישראל, כיהן כאדמו"ר מנעשכיז[2]