מדינת ישראל הוקמה בה' אייר תש"ח, על ידי התנועה הציונית.

מר בנימין נתניהו עם הרבי

אדמו"ר הריי"צ נלחם בסוכנות המדינה

בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. אדמו"ר הריי"צ, נלחם בהם במסירות נפש, ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל בארץ ישראל.

לערך מורחב: פרשת הילדים הפליטים

מעכבת את הגאולה

בהזדמנות אמר הרבי כי מדינת ישראל היא זו אשר עיכבה את הגאולה למשך כמה וכמה שנים![1]

התגרות באומות

על פי ההלכה, כל התגרות באומות העולם אסורה על פי התורה מכח הדין של שלוש השבועות[2] שהשביע הקדוש ברוך הוא את בני ישראל שלא יתגרו באומות בעולם ושלא ידחקו את הקץ, שכל הפוסקים מסכימים לה וכן היא שיטת נשיאי חב"ד[3].

הרבי מחא בשנת תשמ"ב כנגד ההסכם של המדינה עם ארה"ב, כנגד רוסיה הסובייטית, דבר הכרוך בהתגרות באומות העולם.[4].

היחס למוסדות המדינה

הרבי לא העריץ ואף התנגד למוסד הרבנות הראשית. עם זאת, כיבד מאוד את הרבנים הראשיים, לא בתור מוסד הרבנות, אלא בתור היותם מורי הוראה ותלמידי חכמים.

את הנקרא בשם "נשיא המדינה", הקפיד מאוד שלא לקרותו בשם נשיא.

את סיבתו זאת הסביר הרבי בפשטות, כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר.

ראו עוד

לקריאה נוספת

הערות שוליים