מוסדות אהלי תורה קראון הייטס
המונח "אהלי תורה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהלי תורה (פירושונים).
מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם הממוקמים בשכונת קראון הייטס הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת תשט"ו, המוסדות מונים ישיבות, תלמוד תורה, וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
היסטוריה
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות התוועדות של הרבי בשמחת תורה בשנת תשט"ו, בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.
בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל טייטלבוים בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.
כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל770, בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של קראון הייטס. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי, שימש את התלמידים הלומדים ב'ישיבה קטנה' אשר בראשה עמד הרב זושא וילהלם (עד כשנה לפני פטירתו בשנת תשפ"ב), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.
כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב יוסף רוזנפלד (עד פטירתו בשנת תשפ"ב), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את המשפיע הרב נחמן שפירא להיות אחראי על כך.
חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.
לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות לבית חיינו, וגם פנימיה לבחורים.
למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.
התלמוד תורה והגנים
| ערך מורחב – תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס) |
תלמוד תורה אהלי תורה אהלי מנחם נוסד בשנת תשט"ו בידי קבוצת הורים שחפצה שבניהם ילמדו לימודי קודש ללא לימודי חול. רצון זה היה בעקבות שיחתו של הרבי[1] שבה אמר שכל ילד יהודי צריך ללמוד לימודי קודש בלבד ללא ערבוב של לימודי חול.
המוסד החל את דרכו עם שלושה ילדים בלבד. אך ברבות השנים תפס התלמוד תורה את מרכזיותו של ליובאוויטשער ישיבה ובכך נהפך חיידר אהלי תורה לתלמוד תורה הגדול והמרכזי בשכונה. וכיום לומדים בו למעלה מ800 תלמידים הלומדים בכיתות מרווחות ובמבנה ענק ומרשים.
במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מאנ"ש את שמחותיהם.
דעם רבינ'ס ישיבה
|
| ערך מורחב – ישיבת אהלי תורה קראון הייטס |
ישיבת מוסד חינוך אהלי תורה היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300.
הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי בהתוועדות בשמחת תורה תשט"ו, הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.
צוות המוסד
הישיבה גדולה
- הרב נחמן שפירא - משפיע ראשי.
- הרב שלמה קפלן - אחד מראשי הישיבה
- הרב ניסן דייטש - מנהל שיעור א-ב
- הרב שלום חריטונוב - משפיע.
- הרב יקותיאל פלדמן - משפיע.
- הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
- הרב שמואל שור - משפיע.
- הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
- הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
- הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי - אחד מראשי הישבה.
- הרב אברהם הרץ - ר"מ.
- הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
- הרב אפרים פישל אסטער - ר"מ.
- הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
- הרב שלמה הורביץ - ר"מ
- הרב שמואל קליין - ר"מ
- הרב מאיר ראדאל - ר"מ
- הרב אלחנן לשס - משגיח ראשי ו"מנהל רוחני"
- צוות הישיבה בעבר
- הרב מנחם מענדל מרוזוב - משפיע וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - תשע"ח).
- הרב שלמה יהודה סגל - כיהן כר"מ עד - תשע"ט.
- הרב ישראל פרידמן - ראש הישיבה (עד פטירתו - תש"פ).
- הרב רפאל פנחס קארף - משפיע (עד פטירתו - תשפ"א).
- הרב אליהו חיים רויטבלט
- הרב אהרן ליב רסקין
- הרב יעקב יהודה ליב אלטיין
- הרב זעליג כצמן
- הרב שמואל הבר
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שמחת תורה תשט"ו