ספר המנהגים
ספר המנהגים – מנהגי חב"ד הוא ספר המלקט את דיני ומנהגי חב"ד מכתבי רבותינו נשיאנו או ממה שהורו בעל-פה - בעיקר אלו שיש בהם משום חידוש.
היסטוריה
הראשון שהחל לעסוק בליקוט ופרסום מנהגי חב"ד, הוא הרבי עצמו. תחילה ברשימות שכתב לעצמו כשהוא חוקר ובודק ומעלה על הכתב מה ששמע וראה מאדמו"ר הריי"צ, ובהמשך, בפרסום בקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי ושיחות אדמו"ר הריי"צ, אליהם צירף כהוספה ליקוט של מנהגי - בכל פעם בנושא אחר (מנהגי חנוכה, מנהגי פורים, וכדומה).
בהמשך, פירסם הרבי מנהגי נוספים גם בלוח היום יום, ובהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים אותם ערך, וכן המחזור וסדר סליחות שיצאו לאור על ידו במסגרת הוצאת הספרית קה"ת.
בשנים המאוחרות יותר, פורסמו מנהגים נוספים ב'הערות וציונים' לסידור עם דא"ח, בו נדפסו הערות הרבי בעריכת הרב גרונר יחד עם הוספות מהרב גרונר עצמו, כאשר חלק מההערות כוללות התייחסות למנהגי חב"ד השונים הקשורים בתפילה ובמעגל השנה.
בשנת תשכ"ו אישר הרבי את העבודה על ליקוט ועריכת המנהגים לכדי מקבץ כולל, והטיל את מלאכת העריכה על הרב מנחם זאב גרינגלס והרב יהודה לייב גרונר.
כאמור, חלק גדול מהמנהגים שנדפסו בספר זה - כבר נדפסו קודם במקומות שונים, אך ספר זה היוה המקום הראשון המקבצם יחד.
פסקי אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו או בסידור שחיבר לא נכנסו בספר זה, אלא אם כן יש שינוי בין המנהג לבין הכתוב שם.
בעריכת הספר נעזרו העורכים בכמה מתלמידי ה'קבוצה', ולאחר סיום עריכת החומר עבר הספר את הגהתו המדוקדקת של הרבי[2][3][4]. העורכים קראו לספר "ליקוט דיני ומנהגי חב"ד", והרבי שינה לשם "ספר המנהגים – מנהגי חב"ד", ואישר שמסגרת דף השער תהיה כבספריו[5].
כהוספה לספר בא ליקוט מהתייחסויות הרבי לסוגיות הלכתיות, דוגמת ניתוחים, אימוץ ילדים, שנת השמיטה, ועוד.
הספר יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת.
מהדורות הספר
- מהדורה ראשונה - קה"ת, ברוקלין, תשכ"ו.
- מהדורה שניה - קה"ת, כפר חב"ד, תשכ"ז.
- מהדורה שלישית - קה"ת, כפר חב"ד, תשל"ב.
- מהדורה רביעית - קה"ת, כפר חב"ד, תשל"ח.
- מהדורה חמישית - קה"ת, כפר חב"ד, תשד"מ.
- מהדורה שישית - קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז.
- מהדורה שביעית - קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ט.
- מהדורה שמינית - קה"ת, כפר חב"ד, תשנ"ג.
- מהדורה תשיעית - קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ו.
- מהדורה עשירית - קה"ת, ברוקלין, תשפ"א - נכתב מחדש בתיקון טעויות הדפוס[6].
הוצאות מאוחרות
במשך השנים קמו מספר יוזמות פרטיות של חסידים שהמשיכו בליקוט על בסיס ספר המנהגים, מתוך מה שהתפרסם במשך השנים שחלפו מאז הוצאתו לאור של ספר המנהגים.
ניתן לחלק את העבודות שנעשו בתחום לשלושה סוגים:
- מקורות הרחבות וטעמים למנהגים: חקרי מנהגים (גוראריה), ספר המנהגים פיענוחים[7], בירורי מנהגים (פרידמן), הלכות ומנהגי חב"ד לפסח (בלינוב), טעמי המנהגים חב"ד (גליצנשטיין), טעמי מנהגי חב"ד, ילקוט הלכות וטעמי המנהגים -חב"ד (שמלה), עיונים במנהגי חב"ד (אשכנזי), על מנהגים ומקורותיהם (בלוי), פנימיות המנהגים, שערי תפילה ומנהג (אשכנזי), מקורות וביאורים בספר המנהגים (גדלוביץ).
- מנהגי חב"ד שלא נכללו בספר המנהגים: אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין) קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה, אסיף מנהגים והוראות (והבה), הליכות ומנהגי שבת קודש (זליגסון), מנהגי קריאת התורה (חזק[8]), הלכות ומנהגי חב"ד לבר מצוה (הורביץ), הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג), ליקוט הלכה ומנהג (בקשי), ליקוט דיני ומנהגי ראש חודש (רפפורט), ליקוט דיני ומנהגי תפילין (אלטיין), ליקוט מנהגי חתונה וטעמיהם, מנהגי בית כנסת חב"ד, מנהגי יארצייט, מנהגי סיום והכנסת ספר תורה.
- מנהגי רבותינו נשיאינו: מעשה מלך, מנהגי מלך (טייכמן). הנהגות קודש - אדמו"ר הרש"ב, מנהגי הרביים.
קישורים חיצוניים
הרב מנחם זאב גרינגלאס, הרב יהודה לייב גרונר, ספר המנהגים, נ.י. תשכו, באתר HebrewBooks
- הרב פסח צבי שמרלינג - היחס ההלכתי והמעשי של ספר המנהגים -
הערות שוליים
- ↑ נדפס בתוך: תשורה (ווילשאנסקי), כ"ב כסלו ה'תש"ס, ע' 30; בית משיח, גל' 261, ז' שבט ה'תש"ס, עמ' 149.
- ↑ צילום של חלק מהגהות הרבי על דפי ספר המנהגים תשורה משמחת נישואי משפחת קארף, תש"פ.
- ↑ הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.
- ↑ הגהות הרבי על עמודים 1-12 בספר המנהגים נדפסו בתשורה מחתונת הת' לוי יצחק ברוק, אלול תש"ע. וראה שם גם צילום מליקוט י"ד כסלו תשל"ט הגהות הרבי על מנהגי נישואין.
- ↑ ראו צילום לעיל.
- ↑ "פתח דבר - להוצאה החדשה", ספר המנהגים - קה"ת, ברוקלין, תשפ"א.
- ↑ נטילת ידיים לסעודה, ברכת המזון וברכות הנהנין ותפילת הדרך • חנוכה • פורים • תשעה באב • מצוות תפילין
- ↑ הוספה לחומש שהו"ל על ידם.
