קונטרס תורה חדשה מאתי תצא

גרסה מ־08:41, 10 באוקטובר 2023 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (←‏תוכן השיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

המונח "דבר מלכות שבועות" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיחה אותה אמר הרבי לחוזרים מהתהלוכה, ראו דבר מלכות שבועות (ב').

" ..לעתיד לבוא יהי' שינוי בהלכות התורה ע"פ טבע שכל האדם כתוצאה מדרגא נעלית יותר בלימוד התורה, וע"י זה במקום הלכה כב"ה תהי' הלכה כב"ש, בגלל וע"י שיתוסף בחכמת התורה כדרך ב"ש ש"מחדדי טפי" – ע"ד ובדוגמת היתר שחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן כש"תורה חדשה מאתי תצא". "

– ס"ז

קונטרס תורה חדשה מאתי תצא (נקרא גם: דבר מלכות שבועות), הינה שיחה שאמר הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תנש"א.

בשיחה מבאר הרבי כיצד יהיה בגאולה "תורה חדשה", כי הרי "אין לה שינוי", וכן הסבר לגבי שחיטת שור הבר והלווייתן וגדר ערי מקלט בגאולה, והמנהג בגאולה: לפי בית שמאי או לפי בית הלל.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תוכן השיחהעריכה

מייעודי הגאולה: שמלך המשיח יהיה בעל חכמה ונביא גדול, ולפיכך ילמד כל העם "תורה חדשה" שהינה התגלות טעמי וסודות התורה, וכן גם חידוש בהלכות התורה (שחיטת שור הבר בסנפירי הלוויתן).

והרי, דבר ברור ומפורש שהתורה היא נצחית ואין לה שינוי, והרי כלל ש"לא בשמיים היא" "ואין נביא רשאי לחדש דבר". אלא שה"תורה חדשה" היא "חלק ובכלל התורה", ומלך המשיח יבאר וילמד זאת בבית דין הגדול שבירושלים באופן שיתקבל בשכלם של הסנהדרין בהתאם לכללי ההלכה.

וכמו שבזמן הזה "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתנה למשה בסיני", שמתייגע בפרטי התורה על פי הכללים ומוצא ומגלה חידוש תורה (העלם שישנו במציאות), כך לעתיד לבא יתגלו חידושים נעלים באין ערוך מהקב"ה "מאיתי תצא" (העלם שאינו במציאות) כמארז"ל "תורה שאדם לומד בעולם הזה הבל היא לפני תורתו של משיח".

ולגבי היתר השחיטה, אולי יש לומר שתהיה מותרת לא רק כ'הוראת שעה' אלא שמלכתחילה דיני התורה לא חלים על שחיטה זו (כי הקב"ה בעצמו ישחט, והאיסור חל רק על האדם "מה שאתה זובח").

וע"י שלימות מצות ערי מקלט, כאשר "ירחיב ה׳ אלוקיך את גבולך, ויספת לך עוד שלוש ערים", שקשור עם תיקון חטא ועון "מכה נפש בשגגה" - שרומז על התורה "דברי תורה קולטין", שמגנים מפני היצר הרע ("גואל הדם").

וע"ד מחלוקת בית שמאי ובית הלל, שלעתיד לבא ההלכה כבית שמאי, כי מחדדין יותר ושוללים מלכתחילה את הענין הבלתי רצוי, ע"ד השגת השלילה שתרד להשגת החיוב ולכן "כל ישראל יהיו חכמים גדולים.. ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים"[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. סיכום הדבר מלכות ע' 49.