מבצע בשורות טובות
מבצע בשורות טובות העולמי
מארגני ומייסדי המבצע היו התמימים יצחק אהרן אקסלרוד, יקותיאל ליפא פלדמן, עובדיה גולדמן, שלום גרינברג, מרדכי טלזנר, אברהם מאן, ואהרן גינזבורג.
בליל שבת פרשת בשלח תשנ"ב התאספו כמה תמימים מתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 והחליטו על מבצע התעוררות עולמי בקשר עם 'י"א ניסן - צדי"ק שנה' במסגרתו יוסיפו תלמידי התמימים בבשורות טובות שידווחו לרבי על מנת להוסיף לו נחת רוח ובכך לחזק את בריאותו.
בהתוועדות השבת שלמחרת סיים הרבי את השיחה הרביעית כרגיל בברכה לגאולה וכו' והרבי סיים באורח חריג במילים: "ובשורות טובות ממש", דבר שהתפרש כרמז ועידוד ברורים למבצע. כנראה שלכך גם מכוון המענה הבא שכתב הרבי בשלהי חודש שבט תשנ"ב להנהלת האולפן לעולי רוסיה שע"י ניידות חב"ד באה"ק בקשר לתכנית שבת שעורכים[1]: "והזמן גרמא לבשורות טובות וכמבואר בהשיחות בפרטיות. אזכיר על הציון".
המבצע התמקד בתלמידי התמימים וניתן בו דגש מיוחד על הוספה בלימוד תורתו של הרבי.
הדו"חות שנשלחו במסגרת המבצע זכו לכמה מענות קודש והמיוחד שבהם היה במענה לדיווח של תלמידי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק[2]: "ואשרי חלקם וגדול זכותם וכו'. אזכיר עה"צ".
מטה המבצע מוקם במשרד "פאקס א שיחה".
המאורע של כ"ז אדר תשנ"ב גרם לחיזוק ותנופה משמעותיים למבצע לאור התגברות הצורך להוספה בבריאותו של הרבי.
חידוש המבצע בתשנ"ד
בחורף תשנ"ד חודש המבצע על ידי התמים יעקב רייטער מישיבת אהלי תורה במתכונת הבאה[3]:
אחת לשבוע נכנס לרבי דו"ח מכל הבשורות הטובות שהגיעו כאשר הסדר הוא שהמזכיר הרב בנימין קליין מכניס את החבילה לרבי, מציגה ולאחמ"כ מקריא את הבשורות הטובות הרבות, כאשר מצורף לזה מכתב מיוחד ובו כתוב בכללות ובפרוטרוט על המצורף בזה - מהיכן זה הגיע ומאיזה ישיבות שלחו דוחו"ת וכו'. על כל זה מקבל המזכיר אישור והסכמה ולאחר מכן ממשיך לקרוא המכתבים וכו'. כך לדוגמא כתב המזכיר הרב קליין אחרי אחד הדיווחים השבועיים: "הבשורות טובות מפ' בא ה'תשנ"ד נמסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שאישר את זה ע"י נענוע בראשו הק'".
באחד הפעמים שאל המזכיר את הרבי באם יש לו נחת רוח מהדבר וענה: כן.