מאריישא שגלוב (תרס"א - כ' טבת תשס"ז) גורשה לסיביר יחד עם בעלה, מסרה את נפשה לחינוך ילדיה, נפטרה בגיל שיבה ונקברה בבית העלמין מונטיפיורי.

תולדות חיים

נולדה בסביבות העיר זלובין בשנת תרס"א (1901) לאביה ר' בן-ציון ז"ל ולאימה מינא עטא אסתר ע"ה גורליק, משפחתה מגזע חסידי חב"ד, ונכדי הגר"א מווילנא.

בקיץ של שנת תרפ"א (1921) נישאה לבעלה החסיד התמים ר' יצחק אלחנן הלוי שגלוב, בנם של ר' יהודה ליב הלוי ז"ל ואשתו מרת העניא סטיצ'א ע"ה. אחרי החתונה עברו לגור בעיר הומיל.

בהוראת הרבי הריי"ץ, פעל בעלה במסירות נפש כמוהל, בד בבד פעלו שניהם במסירות נפש ממש בחינוך ילדיהם. באחד מימות החורף של שנת תרצ"א גורשה המשפחה אל הכפור הרוסי, והיא בהריונה עם בנה הצעיר, כמו כן, לא נתנו לבעלה משרה לפרנס את בני ביתו, ובלית ברירה קבעו את מגורם בעזרת הנשים של ביהכנ"ס למשך כשבע שנים, וחיו שם מתוך דחקות ומתוך העדר תנאים אנושיים.

חרף הקשיים, לא נמנע מהם להמשיך ולפעול במסירות נפש, עד שבבוקר ד' תשרי תרח"צ, נאסר בעלה על ידי השלטונות ועקבותיו לא נודעו. במשך כל הזמן הזה היא נחשבה כעגונה, עד לשנת תשנ"ג שבו נתגלה תיק החקירה שלו, ושם מפורש שנשלח למות בכ"ה טבת תרח"צ, והוא בן 41 בלבד, הי"ד.

מאריישא נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיה, בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה בקראון הייטס והייתה חלק מהנוף של 770. הייתה עומדת שעות ארוכות בחלוקת הדולרים לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה אוספת צדקה בעד החזקת התורה ועשיית חסד, ובמיוחד עבור המוסד 'אוהלי תורה'. כמו כן, הייתה עומדת בהושענא רבה עם הד' מינים של הרבי לזכות נשי ובנות ישראל.

האריכה ימים לשיבה מופלגה, ונפטרה בכ' טבת תשס"ז בסמיכות ליום השנה של בעלה, והיא בת 106, הלוייתה התקיימה בו ביום ומנוחתה כבוד בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק בשורה הראשונה שעל יד האוהל הק'.

זכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). צאצאיה פרושים ברחבי תבל בשליחותו של הרבי.

ראה גם

משפחתה