משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
הסדר יום בחסידות חב"ד מתבסס על הוראותיהם השונות של רבותינו נשיאנו והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, וללילה. הסדר יום מתמקד הן בפן הרוחני של היום והן בפן הגשמי שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל (ילד, תמים, ובעלבוס) ולמין (גבר או אשה).
רקע
סדר היום
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו במחשבה דבור ומעשה. הסדר הוא שכאשר חסיד ניעור משנתו קודם הוא מקיים את המעשה -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת מודה אני, ולאחר-מכן מחשבה -ייחוד שמו במחשבתו[דרושה הבהרה]. ובלילה לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל מעשה - הכנת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נעגל וואסער, לאחר-מכן דיבור - אמרית קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) מחשבה - ייחד שמו של הקב"ה וחשבון נפש על מהלך היום.
בשעות הקימה והבוקר
בשולחן ערוך נכתב כי הדבר הראשון שיהודי צריך לעשות בקומו משנתו הוא להגיד מודה אני וליטול את ידיו[1], הרבי אומר בשיחת פרשת תולדות תשנ"ב כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו עצם הנשמה המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז יחי אדוננו עוד-קודם אמירת מודה אני[2].
בשעות הצהריים
בשעות הערב והלילה
לפני השינה אומרים קריאת שמע שעל המיטה, זהו הזמן בו עורך חסיד חשבון נפש עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן.
זמנים מיוחדים
התייחסות מרבותינו נשיאנו
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'
- ↑ בין הרבנים: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב זלמן נוטיק, ועוד