פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/4
דבר מלכות חמשה עשר בשבט היא לקט שיחות שאמר הרבי בחמשה עשר בשבט תשנ"ב: מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו).
סיכום השיחה:
יש לנצל את הזמן ד"ראש השנה לאילן" כדי להתחזק ולהוסיף בעבודת האדם בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
"ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש":
- ארץ: צריך יגיעה בחרישה וחפירה וכל הל"ט מלאכות בשביל הצמיחה המבורכת (באופן ד"ירידה לצורך עליה"), וסדר העבודה הינו מהקל אל הכבד:
- חיטה: מאכל אדם - עבודה עם הנפש האלוקית.
- שעורה מאכל בהמה - עבודה עם הנפש הבהמית.
- גפן: הוספת השמחה.
- תאנה: בירור הלבושים.
- רימון: "מלאים מצוות כרימון" - בירור ענייני העולם.
- ארץ: מצד גודל ירידת הגלות - יש צורך בעבודה בעילוי גדול יותר, יגיעה וחפירה בשביל למצוא אבנים טובות ומרגליות (ולא סתם 'צמיחה').
- זית: להפוך את המרירות למזון, באופן של "מעדנים להשיב הנפש".
- שמן: פנימיות התורה, ששלימותה תתגלה לעתיד לבוא.
- דבש: ריבוי העבודה ויגיעה (כמו תמרים שצומחים רק אחרי 70 שנה), ועל ידי זה נעשית גם הכניסה אל "ארץ טובה ורחבה" בתכלית השלימות - בגאולה האמיתית והשלימה.
ויש לעורר גם על השמירה על שלימותה של ארץ ישראל ביחד עם שלימות העם ושלימות התורה - שלימות משלושת ונצחית, ומיד נלך לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולקדש הקדשים.