אור נגה

גרסה מ־14:28, 14 ביוני 2023 מאת יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←‏קישורים חיצוניים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


אור נגה הוא ביטוי הנושא משמעות כפולה והפכית: לעיתים הכוונה היא לאור נמוך כפי שהוא יורד להאיר את החושך, ואור זה הוא למטה אפילו מאור סתם, ולעיתים הכוונה למעליותא, לאור חזק ביותר כמו אור השמש בצהריים שהוא בשיא התוקף, והוא בחינה גבוהה ונעלית מאוד[1], ועליו אמרו חז"ל ש'אור נגה' הוא האור שנברא ביום הראשון[2].

אור
אור אין סוף
אור · אור אין סוף - המושג · אור אין סוף - מדריגות שבו · אור אין סוף - ספירות שבו · אור אין סוף - קוים שבו · אור אין סוף - הרמז למציאותו בחז"ל · אור אין סוף - הרצון לעולמות שבו
המאורות, ומקורות אור
אור החמה · אור הלבנה · אור הכוכבים · אור האבוקה ·אור הנר ·אור היום · אור שבעת הימים
עניינים שונים באור (לפי א-ב)
אור (בהירות) · אור בהיר · אור הדולק · אור הכלול · אור המאיר · אור הסובב ואור הממלא · אור הסובב כל עלמין · אור הממלא כל עלמין · אור המשפיע ואור המקבל · אור המשפיע · אור המתנוצץ · אור הנכפל · אור המתפשט · אור הנשמה דבי"ע · אור העולה על כולנה · אור הקו · אור השורף · אור השחר · אור זרוע לצדיק · אור חדש · אור הוי' · אור ישר · אור חוזר · אור ישראל · אור מים רקיע · אור מקיף · אור "נוגה" · אור עולם · אור פניך · אורות פשוטים · אור פנימי · אור קדמאה · אור קדמון · אור של תולדה · אור שנברא ביום הראשון · אורה של ירושלים · אורות שנבראו קודם בריאת העולם · אורו של משיח
אור ביחס לעניין אחר
אור - ביחס לאויר · אור - ביחס להארה · אור - ביחס לאורה · אור - ביחס לחושך · אור - ביחס לחיות · אור - ביחס ליום · אור - ביחס לכח · אורות דספירות - ביחס לכלים · אור - ביחס לרז · אור - ביחס לשלמה · אור - ביחס לשם · אור - ביחס לשמים · אור - ביחס לשפע · אורה - ביחס לששון ויקר · אורות דספירות - פשיטותם וציורם
שונות
אור השמש בשמש · אור וזיו · אור חיות וכח · אור לארבעה עשר · אור מים רקיע · אורות מתחלפים · התעבות האורות · ביטול האור למאור

אור נגה העליוןעריכה

בטעם שהאור העליון של נגה נקרא בשם זה, מובאים בחסידות שלושה טעמים:

  • 'נוגה' היא בחינת נעלית מאוד בקדושה, והאור שלה נקרא בשם 'אור נגה העליון'[3].
  • כיון שאור זה נמשך על ידי הבירור של קליפת נגה והפיכת החשך לאור[3].
  • כיון שאור זה מאיר גם בהיכל נוגה דבריאה[4].

אור זה שייך לבחינת המלכות, כיון ש'נגה' הוא הירח, והירח שייך לבחינת המלכות שאין לה אור משל עצמה וכל האור שלה הוא מה שמקבלת ממה שלמעלה ממנה, כמו הירח שאין לו אור עצמי רק מה שמקבל מהשמש[5].

בבחינות שלמעלה, אור זה הוא בכתר העליון בבחינת לבנונית דגלגלתא שלמעלה מבחינת שערות, בחינת כתר שבכתר שמאיר בו יסוד דעתיק (ושייך גם למידת הנצח[6])[7], ולמעלה יותר - בחינת קו וחוט שנמשך מבחינת האור שלפני הצמצום[8].

אור נגה התחתוןעריכה

אור נגה התחתון, הוא מלשון 'והשם יגיה חשכי'[9], שמאיר את החושך, והאור כפי שהוא נמשך להאיר את החושך הוא נמוך יותר מהאור כמו שהוא מצד עצמו[10].

טעם נוסף לשם זה, הוא כיון שאור זה שמאיר את החושך הוא בבחינת מציאות, בליטה והרגשה, ולכן נקרא בשם נוגה בדומה ללשון 'ההוגה את השם באותיותיו'[11], וענין זה קשור גם לטעם הראשון שמכיון שמאיר את החושך לכן יש בו הרגשה ומציאות (בדומה לאור הנר שדווקא כשמאיר את הלילה ניכר ומורגש יותר מאשר כשדולק בצהריים).

קישורים חיצונייםעריכה

  • אור נגה, ספר הערכים חב"ד, חלק ג' עמוד תע ואילך

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה בלק סט, ד. אור התורה משפטים א'רעא, א'רפג.
  2. בראשית רבה פרשה יא, ב. פרשה יב, ו. ובהנסמן באור התורה - נ"ך עמוד תקסב. וראה בספר הערכים ערך 'אור נגה' בסופו מספר ביאורים לקשר בין אור נגה לאור שנברא ביום הראשון.
  3. 3.0 3.1 ליקוטי תורה בלק סט, ד. אור התורה חיי שרה קלב, ב.
  4. תורת לוי יצחק לש"ס סוף עמוד קעה ואילך. ספר הערכים חב"ד חלק ג' ערך 'אור דנגה' הערה 32.
  5. לקוטי תורה שבהערה הקודמת, אור התורה בראשית חלק ג' תצ, ב. אור התורה נ"ך שבהערה הקודמת.
  6. אור התורה בראשית תצ, ובהנסמן שם. התבאר בספר הערכים שם.
  7. נסמן בספר הערכים חלק ג' עמוד תעב.
  8. אור התורה משפטים א'רעא, א'רפג. משפטים חלק ז' עמוד ב'תשלח.
  9. שמואל ב' כב, כט. תהלים יח, כט.
  10. שער היחוד אדמו"ר האמצעי פרק מ"ו. ספר הערכים חב"ד ערך 'אור (נהורא) אוכמא' סעיף א'.
  11. ספר הערכים ערך 'אור נגה' במילואים.