רבי יעקב לורברבוים
לידה תק"ל
פטירה כ"ה אייר תקצ"ב
מקום פעילות גליציה, אוקראינה
תחומי עיסוק רב, ראש ישיבה, פוסק ומחבר ספרים

רבי יעקב לורברבוים (מכונה גם החוות דעת, הנתיבות המשפט על שם ספריו) (תק"לתקע"ג), רב, פוסק הלכה, וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בהלכה ובעולם הישיבות.

תולדות חייו

רבי יעקב נולד בערך בשנת ה'תק"ל לאביו רבי משה מזאברוז', נכדו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל שו"ת חכם צבי. עוד בצעירותו נודע כעילוי, למד בתחילה אצל הרב יוסף תאומים אב"ד בורשטיין, שהיה חתן דודו הרב צבי הירש אשכנזי, ולאחמ"כ היה תלמידו של רבי משולם איגרא בסטניסלב. שימש ברבנות בכמה קהילות, ועיקר שמו נקרא על שם רבנותו בליסא, בה גם פתח ישיבה גדולה. נפטר בכ"ה אייר ה'תקצ"ב.

הצמח צדק[1] כותב עליו כי הוא "מגאוני זמנינו המפורסמים".

ספריו

נתיבות המשפט

הספר נתיבות המשפט הוא חיבור על שלחן ערוך חלק חושן משפט, ונחלק לשנים – "משפט הכהנים" – חידושים (פסקי הלכה), ו"משפט האורים" – ביאורים (עיונים ומקורות). נדפס לראשונה בזולקבה בשנת תקס"ט.

הספר נכתב בעקבות ספר קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, ובו הוא משיג על דבריו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.

הספר זכה לתפוצה רבה, ומובא כבר ע"י רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן) בשו"ת שארית יהודה[2], וכן אדמו"ר הצמח צדק מביאו פעמים רבות.

לימוד הספר נפוץ מאוד בעולם הישיבות.

חוות דעת

הספר חוות דעת הוא חיבור על שלחן ערוך חלק יורה דעה, באותו סגנון של הספר נתיבות המשפט. נדפס לראשונה בשנת תקנ"ט. מובא פעמים רבות בשו"ת הצמח צדק.

בדרך כלל כאשר הצמח צדק מזכיר את אחד מחיבוריו האחרים הוא מציין שזהו חיבור של בעל החוות דעת (לדוגמא: "בספר מקור חיים לבעל החוות דעת"[3]). ופעמים נדירות מזכיר שהוא גם בעל נתיבות המשפט[4].

דרך החיים

סידור עם ליקוטי דינים בשם דרך החיים - ספר זה זכה לתפוצה רבה בקרב חסידי חב"ד במשך הדורות. הרב אברהם דוד לאוואט הדפיסו כהוספה לסידור תורה אור בתוספת הגהות בשם נתיב החיים. ומסופר כי אדמו"ר הרש"ב בעת אשר מאיזה סיבות היה קשה לפתוח שלחן ערוך אדמו"ר הזקן ביקש שיורו הלכה למעשה מתוך סידור זה [5].

כמו כן בסידור תהלת ה' מובא דין השוכח יעלה ויבוא בתפילת שמונה עשרה מתוך ספר זה.

בכמה אגרות קודש[6] מעורר הרבי על חשיבות הלימוד של הלכות הצריכות הנוגעות לחיי היום-יום, ועומד על כך כי מפאת קוצר הזמן קשה לקבוע שיעורים בשולחן ערוך, מציע הרבי ללמוד מתוך ספרי הליקוטים כדוגמת סידור זה. ועל דרך זה הורה ביחידות לתמימים ללמוד מתוכו הלכות הצריכות[7].


ספרים נוספים


לקריאה נוספת

  • הרב א. י. ברומברג, מגדולי התורה והחסידות חלק יב.


הערות שוליים

  1. אבן העזר ח"ב בהוספות דף נה, ג.
  2. חושן משפט סי' ב.
  3. אורח חיים סי' מ אות א, סי' מה אות ד.
  4. אבן העזר סי' מא אות א.
  5. אשכבתא דרבי עמ' 88.
  6. ח"ז עמ' רלח, חי"א עמ' רפא.
  7. קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון צב עמ' 52 – לת' הרב גרשון מענדל גרליק, ולת' הרב שלום דובער הלוי וולפא.
  8. במענה לרב אפרים אליעזר יאלעס באגרות קודש ח"א עמ' דש ואילך מתווך הרבי את דבריו עם דברי אדמו"ר הזקן בספר התניא.
  9. בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים עמ' טו ובלקוטי שיחות חי"ז עמ' 78 מביא הרבי משם שהחילוק בין החיוב של זכירת יציאת מצרים בליל פסח ובין החיוב בכל השנה, שאין מספיק הזכרה בלבד וצריך להיות סיפור.
  10. מובא בשו"ת הצ"צ אבן העזר סי' מא אות א, סי' מו אות א.
  11. מובא בשו"ת הצ"צ אבן העזר סי' קמה אות א, אות ג.