פרשת וזאת הברכה
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחת עשרה והאחרונה בספר דברים (מפרק ל"ג פסוק א' עד פרק ל"ד פסוק י"ב) והיא החותמת את החמישה חומשה תורה. כשמסיימים לקרוא את הפרשה בבית הכנסת אומרים הקהל "חזק חזק ונתחזק"!
הפרשה בקצרהעריכה
הקדמה: הפרשה החותמת ומסיימת את כל חמישה חומשי תורה. המעניין הוא שהפרשה לא נקראת כלל בשבת, אלא היא נקראת תמיד בשמחת תורה, כאשר לאחר מכן מתחילים את פרשת בראשית, הפותחת מעגל חדש של קריאת כל התורה כולה.
- ראשון - בני ישראל נמצאים מעבר לנהר הירדן, רגעים לפני הכניסה לארץ ישראל, לאחר שהם סבבו במדבר במשך ארבעים שנים. משה רבינו מתחיל לברך את העם, לפני הסתלקותו מן העולם הזה. בתחילת הברכות מופיע הפסוק המפורסם "תורה צוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", שהינו אחד הפסוקים שהרבי מליובאוויטש ביקש שכל ילד יהודי יידע. בעליה זאת נכללים גם הברכות לשבטים ראשון ויהודה.
- שני - ברכות לשבטים לוי ובנימין. שבט לוי מפורסם בכך שתמיד נותרו נאמנים לה' ולתורתו, כך היה כאשר בני ישראל חטאו בחטא העגל ועוד. משה מברך אותם שיתגברו נגד כל אויביהם. הברכה לשבט בנימין קשורה עם כך שבית המקדש נבנה בנחלתו בארץ.
- שלישי - ברכות לשבטים של יוסף, בכך שנחלתו תהיה מבורכת.
- רביעי - ברכות לשבטים זבולון, יששכר וגד. זבולון ויששכר מבורכים ביחד עם ברכה אחת שיהיו שותפים: זבולון יהיה בעל עסק מצליח, והוא יתמוך באחיו יששכר שיישב ויעסוק בתורה. שבט גד מבורך בכך שיהיה חזק, כיון שהם קיבלו נחלה מעבר לירדן, שם ישנם יותר אויבים.
- חמישי - ברכות לשבטים דן, נפתלי ואשר. דן מבורך בכך שיהיה חזק כאריה, כיון שנחלתו היא בצפון הארץ, ומשם עליו להגן על כל הארץ. נפתלי מבורך בכך שכל מי שגר בנחלתו יהיה מרוצה מכך. אשר מבורך בשמן טוב וילדים יפים.
- שישי - סיום הברכות של משה רבינו לעם ישראל ממש לפני הסתלקותו. הוא אומר לעם שאין כמו הקב"ה ומברכם שיחיו בביטחה ובשלום.
- שביעי- משה רבינו עולה לראש הר נבו, מעבר לירדן, מול יריחו. הקב"ה הראה למשה את ארץ ישראל, ולאחר מכן משה מסתלק מן העולם, בתאריך ז' באדר, והוא נקבר במקום שלא נודע. בן 120 בדיוק היה בהסתלקותו, ובני ישראל התאבלו עליו שלושים יום בבכי ומספד. התורה מעידה כי לא עמד ולא יעמוד נביא גדול כמשה, שדיבר עם הקב"ה פנים אל פנים.
