שלום מזרחי שרעבי
רבי שלום מזרחי שרעבי[1](הרש"ש מכונה גם אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ[2] וכן מכונה בוצינא קדישא[3]; ה'תס"ג[4] - י' בשבט תקל"ז[5]) היה מקובל בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל בירושלים, מחבר ספרי קבלה רבים[6].
תולדות חיים
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב[7][8] שבתימן ביום השישי בשבת[9]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל במסע ארוך דרך הודו, עירק וסוריה, עד שהגיע לירושלים[10].
בתחילה עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"[11] ובין תלמידיו היו החיד"א[12], הרב יום טוב אלגאזי[13], רבי חיים די לה רוזה[14], ור' אברהם גרשון אשכנזי[15]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
בשנת תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[16]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש[17].
רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש
אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד[18].
כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה[19].
מספריו
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- הגדה של פסח באר יצחק - הודפס על ידי הרב ראובן נסים סופר מירושלים על ההגדה של פסח[20].
- אמת ושלום
- נהר שלום
- חסדי דוד
- ועוד כתבים
משפחתו
נשא לאשה את חנה[21].
- בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).
- בתו רבקה.
נוסח מצבתו
נטמן בירושלים בהר הזיתים.[22] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ[23] איש אלוהים קדוש הוא,[24] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא[25] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'[26] לפ"ג[27]
לקריאה נוספת
- צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש, [28].
- הרש"ש הקדוש מאת המקובל הרב אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, [29].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי
- ↑ מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"
- ↑ לפי נוסח מציבתו
- ↑ או ה'ת"פ.
- ↑ או תקמ"ב. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".
- ↑ שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש
- ↑ (או בצנעא)
- ↑ שם אמו לא ידוע
- ↑ מובא בתולדותיו
- ↑ כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים
- ↑ קיים צילום של שטר התקשרות
- ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".
- ↑ המכונה מהרי"ט אלגאזי
- ↑ מחבר ספר תורת חכם
- ↑ יש אומרים שהוא גיס הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב.
- ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
- ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג.
- ↑ דבר זה תועד בסרטון וידיאו
- ↑ (עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב ראובן סופר ירושלים)
- ↑ יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל
- ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
- ↑ מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
- ↑ על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
- ↑ זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
- ↑ על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
- ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.
- ↑ ירושלים תשכ"ט
- ↑ ראש העין תשמ"ח