אופקים
| אופקים | |
|---|---|
 הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | קריית מנחם |
| מייסדי הקהילה | הרב ישראל הרשקוביץ והרב מאיר מארק |
| רב הקהילה | הרב ישראל הרשקוביץ |
| משפיע הקהילה | הרב צביקה סגל, הרב זאב גכטמן |
| מוסדות | גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, מתיבתא לישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, ישיבת תומכי תמימים |
| שלוחים מרכזיים | הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שימי הרשקוביץ |
| מספר שלוחים | 28 |
| מספר בתי חב"ד | 15 |
| מספר משפחות בקהילה | 55 |
| ראו גם | |
| אישים באופקים | |
| מוסדות וארגונים באופקים | |
העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת תש"פ מונה העיר 38,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם.
ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
קהילת חב"ד
השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.
בשנת תש"נ עבר ראש העיר יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"[1].
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת תשפ"ב מונה הקהילה כ50 משפחות.
לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
לקראת י"א ניסן תשע"ה הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"[2]. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת תשפ"ב.
החל משנת תשע"ז החלה עליה גדולה בהתפתחות הקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם קרוב ל60 משפחות.
מוסדות וארגוני חב"ד בעיר
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת תשס"א, שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות[3].
בחשוון תשס"ח החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770', המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד. הקהילה צפויה להיכנס אליו בפסח תשפ"ב.
לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חב"ד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מנתה כ-50 בחורים ונסגרה בסוף שנת הלימודים תש"פ.
בשנת תשע"א פתח הרב מנחם סגל מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה, בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתחו בית חב"ד הרי"ף ובית כנסת חב"ד הרי"ף ופועלים בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
בשנת תשפ"ב נפתח מקווה בעיר שהועבר לשליטת חב"ד בניהולו של הרב זאב גכטמן.
כיום פועלים בעיר 3 בתי כנסת חב"ד שבהם מתקיימים תפילות בכל ימות החול, בשבת ובחגי ישראל ועוד 2 בתי כנסת שמתקיימים בהם מניינים בשבתות וחגים בלבד. סך הכל פועלים כיום 13 בתי חב"ד בעיר.
מוסדות חינוך
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה לבנות במקום. בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר, אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. נכון לשנת תשפ"ב ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.
בשנת תשנ"ט לאחר שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד לבנות. לאחר מספר שנים נפתח גם במקום בית ספר לבנים בשם "אור מנחם" וחטיבת ביניים בשם "מעיינות חיה"[4]. בשנת תשע"ז עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת תשע"ח נפתח "מתיבתא" לכיתות ז' - ח'[5]. בשנת תשפ"ב עבר בית הספר של הבנים למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו[6] לומדים כ250 ילדים.
חב"ד בעיר
- ראשי הקהילה
- הרב ישראל הרשקוביץ - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
- הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
- הרב שניאור קעניג - מנהל הפעילות
- הרב מנחם סגל - סמנכ"ל הפעילות
- הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר
- עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
- ר' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות
- בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
- מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
- מנהל בית הכנסת: הרב ישראל ליפשיץ
- מנהל הכולל: הרב ישראל בורנשטיין
- משפיע: הרב צביקה סגל
- מנהל אגף שיעורי תורה: הרב ישראל הרשקוביץ
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב שימי הרשקוביץ
- מנהל חנות יודאיקה: הרב שניאור ארבוב
- בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
- מנהל בית חב"ד: הרב שמעון דהן
- מנהל בית הכנסת: הרב יצחק מרום
- מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
- משפיע: הרב דוד אקסלרוד
- מנהל אגף שיעורי תורה: הרב משה עבאדה
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
- מנהל מרכז תשמישי קדושה: הרב אילן זילברמן
- בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
- מנהל בית חב"ד: הרב מנחם סגל
- מנהל בית הכנסת: הרב אורי בניסטי
- מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
- משפיע: הרב זאב גכטמן
- מנהל אגף שיעורי תורה: הרב שי חנוכה
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב זאב גכטמן
- מנהל המרכז לענייני יהדות: הרב יוסי וובר
- בתי חב"ד נוספים
- בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
- בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
- בית חב"ד שכונת פני העיר: הרב ישראל ליפשיץ
- בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
- בית חב"ד שכונת בית וגן: הרב מנדי יפרח
- בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב מנדי קריאף
- בית חב"ד שכונת הפארק: הרב רון אהרון
- בית חב"ד שכונת הארזים: הרב מיכאל הלל
- בית חב"ד שכונת בן גוריון: הרב אורי בניסטי
- בית כנסת חב"ד לצעירים: הרב אבנר אמיתי
- מוסדות חב"ד
- תלמוד תורה אור מנחם: מנהל - הרב מנדי ברדוגו
- בית ספר מעיינות חיה: מנהלת - הגב' רינה אלהרר
- מרכז החסד בית התבשיל: מנהל - הרב שניאור קעניג
- מתיבתא תלמידי התמימים: מנהל - הרב יוסף הענדל
- ישיבת חנוך לנער: מנהל - הרב ישראל בורנשטיין
- הספרייה החסידית: מנהל - הרב מנחם סגל
- המקווה החדש: מנהל - הרב זאב גכטמן
- ארגון נשי ובנות חב"ד
- מנהלת: הרבנית שרה הרשקוביץ
- רכזת: הגב' צביה ליפשיץ
- מנהלת כנסים ושיעורים לאנ"ש: הגב' פנינה גכטמן
- מנהלת שיעורים למקורבים: הגב' אושרית חנוכה
- מנהלת שפרה ופועה: הגב' אדווה ולדמן
- רכזת שפרה ופועה: הגב' חיה אהרון
- ארגון קהילה בשליחות
- מנהל גברים: הרב שימי הרשקוביץ
- רכז גברים: הרב רון אהרון
- מנהלת נשים: הגב' חני הרשקוביץ
- רכזת נשים: הגב' ברוריה ברדוגו
- ארגון צבאות השם
- מנהל: הרב שימי הרשקוביץ
- רכז צעירים: שניאור ארבוב
- רכז בוגרים: הרב שניאור פרקש
- ארגון צבאות השם בנות
- מנהלת: הגב' מירה ארבוב
- רכזת צעירות: רבקי הרשקוביץ
- רכזת בוגרות: חני הלל
קישורים חיצוניים
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ אודות באתר חב"ד אופקים.
- ↑ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!
.
- ↑ בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.
- ↑ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.
- ↑ מרחיבים אופקים: כיתות ז'-ח' הוציאו קובץ תורני .
- ↑ תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, חטיבת בינים לבנות, ומתיבא לישיבה