אהרון יעקב שוויי
| הרב אהרון יעקב שווי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב שווי נואם ב-770 | |
| לידה | תרצ"ד |
| אבו פינלאנד | |
| פטירה | ל' ניסן תש"פ |
| מקום פעילות | קראון הייטס |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | חבר בהנהלת קופת רבינו |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
הרב אהרון יעקב שווי (נכתב גם שוויי) (כ"ו תמוז תרצ"ד - ל' ניסן תש"פ) היה מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בקראון הייטס, חבר בהנהלת קופת רבינו ושימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה (עד לבחירתו לרב).
תולדות חיים
הרב אהרון יעקב נולד בכ"ו תמוז תרצ"ד בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב מרדכי אליהו שווי ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.
בשנת תש"ב בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד בתנאי עוני ודוחק.
בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
כשנשלח על ידי אימו כילד לסמרקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי. סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.
בהיותו בסמרקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג.
למד גם בישיבות תומכי תמימים בפריז בברינואה ובמונטריאול. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב אייזיק שוויי - לארצות הברית, ובשנת תשי"א נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, והיו חברי מחזור הלימודים הראשון לסמיכה לרבנות.
בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.
קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפילת מוסף.
במהלך השנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.
כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב אייזיק שוויי, ואת ספרי הרב יצחק רייטפורט ועוד.
במהלך השנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.
רבנות בקראון הייטס
בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב יהודה קלמן מארלאו. ע"ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומיננטית בבית דין בקראון הייטס, מאז היבחרו בתשמ"ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.
מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.
חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב אברהם אזדבא, הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים ר' חנינא שפערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.
עם הבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח להשכין שלום בית, ונעשה לאישיות פופולרית בקרב הקהילה.
היה דוגמה ומופת לביטול והתקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. לקח חלק פעיל לעודד ולחזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל, ותמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושא הגאולה כמו שבועון בית משיח, חדר אור מנחם בשכונה ועוד.
פטירתו
במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ"ש נקראו לומר תהלים לרפואתו. בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו בגיל 85, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עבר בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.
כמה חודשים לאחר פטירתו יצא לאור ספר זכרון בשם 'תפארת איש', כאשר במילה 'איש' מרומז ראשי תיבות של שמו. וספר עם כתביו בשם "כתבי ר' אהרן יעקב".
מפסקיו
- איסור שתית מים בלתי מסוננים במדינת ניו יורק, בגלל תולעים המצויים במים.
- אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים[1].
- פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
- היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצים חדושי תורה רבים.
- בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.
משפחתו
- רעייתו, הרבנית רחל
- בתו, מרת רבקה מקס - צפת.
- בנו, ר' יוסף יצחק שווי - לוטין, אנגליה.
- בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק - שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה
- בנו, ר' מרדכי אליהו שווי - קראון הייטס.
- בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס רפפורט - קראון הייטס.
- בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' אהרן יקותיאל גינזבורג - משלוחי הרבי, בורו פארק.
- בתו, מרת דבורה סרח - קראון הייטס.
- בנו, ר' ברוך שלום שווי, קראון הייטס.
ראו גם
לקריאה נוספת
- תפארת איש - ספר על תולדות חייו.
- הרב שלום יעקב חזן, שכונת המלך אבלה שבועון בית משיח גליון 1210
- מנדי ריזל, וידם אהרון שבועון כפר חב"ד גליון 1856
- רב פנים, שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 36
קישורים חיצוניים
- מעמד ההכתרה של הרב שוויי
- שכונת המלך אבלה, קווים לדמותו של הרב שוויי, מתוך שבועון בית משיח גליון 1210
- פטירתו: אבל כבד בחב"ד: המרא דאתרא הרב אהרן יעקב שוויי ע"ה • מסע הלוייה • קראון הייטס: ביטול מלאכה בזמן הלוויה
- כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת… - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי
- ווידיאו שהופק בעבר בקעמפ גן ישראל צעירי השלוחים מוסקבה על הסיפור של הרב שווי ע"ה.
- תפארת אי"ש: קובץ זיכרון לע"נ הרב שוויי ע"ה
- מדיה
- "שליח אמיתי הוא אחד שקשור תמיד לרבי" - נאום הרב שווי בכינוס השלוחים העולמי