אליעזר צבי זאב צירקינד
הרב אליעזר צבי זאב צירקינד (תרצ"א – כ"ה סיון תשע"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד בקראון הייטס שעסק בסופרות וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של הרבי.
תולדות חיים
נולד בניו יורק בשנת תרצ"א לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מבולטימור שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר בברויסק[1]. סבו[2] זכה להיות מהיושבים אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.
התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב ישראל ג'ייקובסון.
כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של המלאכים, בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.
למד בישיבת תורה ודעת ואחר כן ב בישיבת רבי יעקב יוסף. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד בתומכי תמימים - 770.
בעת מלחמת קוריאה בשנת תשי"ג, גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני כשרות.
כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.
לפני חתונתו התמחה במקצועות סופרות ושחיטה ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.
סייע לסופר הרב ישעיה מטלין בעניני ספר התורה ב-770.
כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.
ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.
זכה לכתוב את המגילת אסתר שהרבי השתמש בה הרבה שנים.
כן כתב בהוראת הרבי את התפילין דרבינו תם שהרבי שלח במתנה לגאון הרב משה פיינשטיין.
כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד כתב אדמו"ר הזקן על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' ראובן מיאנוביץ', ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.
בחודש כסלו תשמ"ג הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת כותבי סת"ם אנ"ש דקראון הייטס", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"[3]. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".
היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כמורה צדק בשכונת קראון הייטס, וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי לאנגלית עבור הקהל שאינו דובר לשון הקודש ואידיש.
נפטר בגיל 83 בכ"ה סיון תשע"ד, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
משפחתו
- אחיו, הרב שמחה צירקינד - משלוחי הרבי בקנדה
- אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
- בנו, הרב יצחק צירקינד - מורה צדק בקראון הייטס
- בנו, הרב יהושע שלמה צירקינד - משלוחי הרבי לארץ הקודש, ירושלים
- בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול
- בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל השל"ה, קראון הייטס
- בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון
- בנו, הרב יהודה מיכאל צירקינד - קראון הייטס
- בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו
- בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון
- בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון
- בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס
- בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים
- בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב מנחם מוסקוביץ סופר סת"ם