ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (מכונה גם המלאך; ? – ז' סיוון תרח"צ) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב, ולדעה נוספת של האדמו"ר מקאפוסט. שימש כמלמד בליובאוויטש. בעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש, נסע לארצות הברית והקים קהילה שכונתה המלאכים.

תולדות חייו

בליובאוויטש

נולד לפני השנים תר"י - תרכ"א לר' שניאור זלמן לוין אב"ד קרסילוב. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה. לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי אדמו"ר מהר"ש ולאחר מכן של אדמו"ר הרש"ב[1], לפי דעה נוספת היה מחסידי קאפוסט[2].

ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מונסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה.

יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסאהן[3].

הוערך אז כמשכיל גדול בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של הרשב"ץ לא הייתה נוחה עמו[4]. מאוחר יותר גם אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו.

ביומן מי"ט כסלו תרס"ב[5] מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר מהורש"ב בו נתבאר ענינו של חג הגאולה י"ט כסלו, הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית.

בשנת תרס"ב[6] התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין[7].

בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה[8].

בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.

מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער[9] - על שם העירה איליה. וכן אד"ל[10] - אברהם דב לוין. ופעמים, אד"ל דק"ן - אברהם דב לוין דקליפת נוגה.

בארצות הברית

  ערך מורחב – מלאכים (קהילה חסידית)

לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרפ"ד נסע לארצות הברית והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ומרירות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.

התגורר בברונקס, ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י".

היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "הלאך". לתלמידיו הורה ללכת עם חליפות ארוכות, לגדל פאות ארוכות וללבוש ציצית גדולה, שלא כמקובל בחב"ד. בין השאר הורה להם שלא ללמוד מש"ס דפוס וילנא, מה שהעלה את חמתם של מספר ראשי ישיבות באיזור. בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים[דרוש מקור].

בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו[11].}}. בשנת תרצ"ה בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור.

פטירתו

נלב"ע בו' סיון, חג השבועות תרח"צ. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד (משפחת בלסופסקי), היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.

לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)![12].

משפחתו

זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).

ספריו

  • אוצר אגרות קודש - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת תשי"ב, ובמהדורה נוספת בשנת תשל"ג.

לקריאה נוספת

  • המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
  • זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב–קצ"ד

ראו גם

הערות שוליים

  1. אגרות קודש הרש"ב, חלק ב', עמ' קצ"א.
  2. קובץ אהל יוסף, חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.
  3. המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א
  4. שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, ישראל תשס"ו, עמ' 252.
  5. מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16
  6. רשימת היומן עמ' שלד.
  7. יהודה חיטריק, רשימות דברים, ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, עמ' 355.
  8. בין היתר נפגש עם ר' חיים מבריסק. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!
  9. רשימת היומן עמ' שלד.
  10. מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16
  11. ישראל ג'ייקובסוןזכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב
  12. המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב
  13. ראה זכרון לבני ישראל פרק לז