הרב נפתלי גלוסקין, היה שוחט ובודק, מנכבדי קהילת חסידי חב"ד בבני ברק, ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטי מלחמת העולם השניה. רעייתו זכתה להימנות על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה.

תצלום אחד ממכתביו של הרב גלוסקין אל אדמו"ר הריי"צ

תולדות חיים

נולד לאביו ר' שניאור זלמן ולאמו מרת מיכלא גלוסקין בעיירה סענצוב שעל יד צ'רניגוב, למשפחה שהתייחסה על חסידי אדמו"ר הזקן.

זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' הלל מפאריטש ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה שד"ר', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד נעוועל.

בשנים תרע"ח-תרע"ט למד בישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד בבית מדרש לרבנים בנעוועל שם למד את אומנות הזביחה[1].

שימש כשוחט ובודק[2].

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה[3], בתו של הרב שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ.

רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר[4].

גם לאחר סיום המלחמה, כאשר משפחת גלוסקין עברה להתגורר במוסקבה והרבנית הגיעה לאחד מפרברי העיר, דאגה לה במסירות נפש ושלחה את בתה בת ה-13 מדי יום לדאוג למחסורה.

לאחר יציאתו מרוסיה שהה במחנה המעבר וועגשייד שבאוסטריה, שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'.

בשנת תש"ו העניק לו הרב יצחק אייזיק הרצוג המלצה, בה כתב שאף שאינו נוהג להעניק המלצות, המקרה של הרב גלוסקין הינו יוצא מן הכלל[5].

בשנת תש"ז מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר הסניף האירופי של המרכז לעניני חינוך[6], לצד הרב חייקל חאנין, זלמן קצנלבויגן, יהושע פינסון, נחום זלמן גורביץ, יעקב ליפסקר וישראל לייבוב. כחלק מפעילותו זו, היה ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטים, ופעל להקמת סניף בית רבקה צרפת[7].

בשנת תש"ח שהה בפריז, משם עלה לארץ הקודש. עם עלייתו לארץ הקודש התגורר במשך מעל עשרים שנה ברמת השרון, ובהמשך עבר להתגורר ברחוב 'אמרי ברוך' בבני ברק.

רעייתו הייתה המייסדת של בית רבקה כפר חב"ד, ואף זכתה להוראות שונות מהרבי בקשר לניהול המוסד[8], ולאחר שחלתה ונפלה למשכב, הוחלפה בידי מנהלת אחרת, ואף לאחר שהחלימה, לא הוחזרה לניהול המוסד.

בשנים אלו קיבלה המשפחה מידי תקופה משלוח עם מוצרי מזון מהרבנית חנה, כהוקרת תודה על העזרה שהושיטו לה ברוסיה. מצרכי מזון אלו היוו עבורם הצלה של ממש בשל תקופת הצנע ששררה אז בארץ.

היה מהמעוררים על הדפסת הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן וזכה למכתב עידוד מהרבי על זכותו בזה[9].

התכתב עם הרבי בעניני חסידות שונים וזכה שהרבי יבאר לו דברים שהתקשה בהם[10].

מסר באופן קבוע שיעורי חסידות באזור מגוריו, וזכה שהרבי אף ישגר מכתב ברכה למשתתפים בשיעור, ויעודד אותו בפעולותיו אלו.

בתקופת מגוריו ברמת השרון, זכה להערכה רבה ולאחר פטירתו של הרב אדלשטיין הזקן, רצו למנות אותו למלא את מקומו, אך הוא סירב, ורק הסכים לשמש כממלא מקום באופן זמני עד שבנו יסיים את לימודי הרבנות שלו.

נפטר בכ"ה שבט תשנ"ז, ונטמן בבית העלמין בבני ברק.

משפחתו

  • בנו, הרב משה חיים גלוסקין - משגיח בישיבת חמד לצעירים
  • בתו, זכתה לשמש את הרבנית חנה

לקריאה נוספת

  • תשורה מנישואי הרה"ח ר' יואל נפרסטק, תשס"ט - תצלומים של כעשרה מכתבים שזכה לקבל מהרבי

קישורים חיצוניים

  • [moreshet-auctions.com/lot-of-letters-of-smicha-for-shechita-for-rabbi-naftali-gloskin-from-rabbi-refael-kohen-der-rav-of-nevol-and-others מכתבי הסמכה עבורו כשוחט]

הערות שוליים

  1. פרטים אלו שאובים מתוך המידע שכתב בעצמו בספר החסידים.
  2. יומן הרב רסקין פרק י"ג.
  3. נפטרה בשנת תשמ"ז.
  4. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" (קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70).
  5. קטלוג 'רפאלי' 2 פריט 111.
  6. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ג'פג.
  7. ראו תצלומי מכתבים [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161031/מכתב-ברכה-מאת-האדמו-ר-הריי-ץ?lang=he כ"ח תמוז תש"ז], [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161032/מכתב-ברכה-מאת-האדמו-ר-הריי-ץ-תש-ח?lang=he כ"ט חשון תש"ח].
  8. ראו לדוגמא, מכתב בקשר לעבודתה באגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרמה.
  9. אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'רלט.
  10. ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק יז אגרת ו'רכה.