שר המשקים
בעגה החב"דית, "שַׂר הַמַּשְׁקִים" הוא החסיד שממונה על חלוקת ה"משקה" לאמירת "לחיים" בהתוועדות חסידית לכל הנוכחים.
התואר לקוח מסיפור התורה בפרשת וישב אודות שר המשקים ושר האופים אותם פגש יוסף הצדיק בבית הסוהר ופתר להם את חלומותיהם.
כללים ל"שר המשקים"
חסידים אמרו ש"שר המשקים" צריך לדעת שלושה דברים[1]:
- ראשית לכול, לדאוג שכל ה"משקה" ייכנס פנימה, להיזהר שלא תישפך אפילו טיפה אחת לבטלה.
- שנית, כשהוא מוזג למישהו "משקה", הוא צריך לכוון שהוא מעניק לאותו יהודי שפע של ברכה ברוחניות ובגשמיות. כשהוא מוזג את ה"משקה" ליהודי, יש להסתכל עליו ולחשוב מה הוא צריך. אחד צריך שכל, אחד צריך ענווה, אחד צריך התמדה וכיוצא בזה. ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיברך אותו בכל מה שהוא צריך.
- ולבסוף, שלא ישכח לומר "לחיים" גם בעצמו. שלא יהיה עסוק רק בלתת לזולת, שלא ישכח שההתוועדות היא גם בשבילו, לא רק לומר לשני מה הוא צריך לעשות.
שרי המשקים של הרבי
כבר מראשית נשיאותו של הרבי, בשנת תשי"א, החל הרב מרדכי מנטליק ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, לשמש כ"שר המשקים" של הרבי.
בתחילת כל התוועדות היה מוזג יין לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר אחד שהוא רוצה מאדמו"ר הזקן בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם שני אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל רבותינו נשיאינו הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו אחד, שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.
פעם אחרת, התבטא הרבי בהתוועדות "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש.
כמו כן בסיום ההתוועדויות הגדולות כשהרבי חילק כוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.
הרב מיכאל חנוך גאלאמב, משפיע בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ"שר המשקים" של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".
מחליפו של הרב מנטליק בתפקיד שר המשקים של הרבי היה המשמש בקודש הרב בערל יוניק.
מייד לאחר ג' תמוז תשנ"ד, בשבת פרשת חוקת ט' תמוז תשנ"ד, זכה הרב מנחם נחום גרליצקי לסדר את מקומו הק' של הרבי להתוועדות הקבועה ולמזוג את גביע היין, ומאז ממשיך בחזקה זו מדי שבת בשבתו.
"שר המשקים דארץ ישראל"
"נמצא כאן 'שר המשקים' דארץ ישראל"
|
|---|
|
"כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בקבוקי משקה לרבני ארץ הקודש. ואח"כ אמר: נמצא כאן "שר המשקים" דארץ ישראל, שמספק משקה ביד רחבה ובשמחה וטוב לבב עבור כל התוועדות חסידית, ובודאי ימשיך בזה עוד יותר. ומכיוון שהוא "שר המשקים" - יתנו גם לו בקבוק משקה. נתן בקבוק משקה להרב יונה ש' מנדלסון ש', באמרו, שיערב וימזוג משקה זה במשקה שמייצר." |
| מתוך התוועדות ליל י"ב סיוון תשד"מ |
הרב יונה זאב מנדלסון, שהיה מנהל 'יקבי שמשון' בירושלים, זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו "שר המשקים דארץ ישראל".
"שר המשקים" בהקשרים אחרים
בהקשר אחר, בתורת הקבלה והחסידות[2] שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים מתארים שלושה גורמים בגרונו של האדם המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. עניינם הוא התגברות החומריות והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם. זהו "מיצר הגרון" מלשון מצרים, שהמולך בו הוא פרעה, וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם ומעכבים את נקודת הבכן להגיע מהמוח ללב.
וכמו שהוא בלעומת זה כמו כן יש את שלושת השרים גם בקדושה. שר המשקים הוא המשכת התענוג, המשכת התענוג האלקי בכל סדר ההשתלשלות, ובעבודה הוא לימוד התורה בתענוג, וכן תענוג בתפלה. ושר הטבחים בעבודה הוא עניין רתיחת הדמים בקדושה, אהבה כרשפי אש. ושר האופים הוא תורה[3].
הערות שוליים
- ↑ לחיים ולברכה - התוועדות חסידית עמ' 19.
- ↑ תורה אור וארא נז, ג.
- ↑ ד"ה הללוי' שירו להוי' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים ש"פ מטות מסעי תשט"ז.