חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי
ר' חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי (יַאנִי) (? תרפ"א/תרפ"ו[1] - י"ח טבת תש"פ), היה מחסידי חב"ד בברית המועצות שמסר את נפשו למען היהדות.
תולדות חיים
נולד בראמען להוריו ר' אליהו קריצ'בסקי ומרת ציפא לבית בלנטר, שהייתה בת–בית בבית אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב. בעת שהרבי הרש"ב חלה לפני הסתלקותו, היו זקוקים לתרופות מסוימות שלא ניתן היה להשיגן בדרכים רגילות. אמו של ר' יאני התבקשה להשיגם, ובזכות חברתה ששירתה אז בצבא, השיגה את התרופות.
לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר קרמנצ'וג, אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט.
בימי מלחמת העולם השנייה ברחה משפחת קריצ'בסקי לסמרקנד, הרחק מאימת החזית. כמו עוד רבבות פליטים שהגיעו לאסיה התיכונה, גם משפחת קריצ'בסקי סבלה שם מרעב כבד.
בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו בסמרקנד, החלו לחיות חיים חסידיים אוטנטיים, אם כי מחתרתיים. הקהילה גובשה והייתה מאוחדת.
לצד התלמוד תורה וסניף הישיבה שהוקמו, גם החסידים עצמם התפללו במניין מחתרתי ואף ארגנו התוועדויות חסידים.
בחודש שבט תש"ה, נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' זאב וולף שטיינגארט.
בתום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לברוח מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. החסידים ניצלו את ההזדמנות, וכדי לממש אותה, עזבו את סמרקנד ועברו לעיר הגבול לבוב כדי להשיג שם מסמכים מזוייפים וכך לזכות לצאת מהדיכוי הקומוניסטי.
עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר.
יאני עצמו לא הצליח לצאת מרוסיה בבריחה דרך לבוב, ושב לסמרקנד, שם המשיך לעסוק במסחר לצד עשיה מסועפת למען הזולת.
לאחר המלחמה, כאשר הדיכוי הסטליניסטי היה בשיאו, הפך ביתו של ר' יאני בסמרקנד למרכז ומוקד בענייני יהדות. זוגות יהודים שפחדו לעשות חופה או ברית מילה, ערכו זאת בבית משפחת קריצ'בסקי. ובתקופה מסויימת נערך בביתם גם מניין התפילה.
בשנת תש"ט נולד לבני הזוג קריצ'בסקי בנם השני – מתתיהו, וכעשר שנים לאחר מכן, כשכבר גרו במוסקבה, נולד להם בנם השלישי.
בשנת תשי"ג עבר מסמרקנד למוסקבה. גם שם הפך ביתו למרכז יהודי. בביתו התקיימו מנייני תפילה במשך תקופה ארוכה.
העליה לארץ ישראל
רק בשנת תשל"ה – לאחר שנות סירוב רבות – זכה לעלות לארץ הקודש עם בני משפחתו.
זמן מה לאחר מכן, נסע להרבי ואף זכה להיכנס ליחידות עם רעייתו. לבקשת הרבי סיפרו השניים בפרוטרוט על פועלם ברחבי רוסיה במהלך השנים.
בשנים שלאחר נפילת הקומוניזם בברית המועצות, התמנה לנציג חברת התעופה 'טראנס איירו' הרוסית בארץ ישראל. בתפקידו זה פעל רבות למען השלוחים במדינות חבר העמים – כמו בסיוע העברת כמויות אדירות של מזון, ספרי קודש ותשמישי קדושה לערי רוסיה.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, יאני - חסד בכל מצב ובכל עת, שבועון בית משיח, כ"ו טבת תש"פ
- מ(ס)תיר אסורים, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 47