ניגון מפי אל

גרסה מ־06:41, 29 ביוני 2021 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "{{טורים|מספר=2|תוכן=" ב־"{{טורים|תוכן=")

ניגון אין אדיר הינו ניגון לשמחת תורה. הניגון הוא בעל ארבע תנועות והבתים שלו הם בסדר האל"ף בית.

אצל הרבי

הפעם הראשונה בה ניגנו ניגון זה לפני הרבי, היה בעת ההתוועדות דשמחת בית השואבה בשנת תשכ"א, צוה לאורחים שהגיעו ממרוקו לנגון 'ניגון מרוקאי', והרב גורודצקי יהיה "למנצח על הנגינות". בתחילה ניגנו את הניגון עזרני א-ל חי, ואחר כך את הניגון "מפי א-ל יבורך ישראל"[1].

הרבי מחבב ניגון זה, הוא מנוגן פעמים רבות בהתוועדויותיו. הניגון מכונה על ידי הרבי "דער ספרידישע ניגון" [באידיש: הניגון הספרדי], זאת כי הניגון ידוע בעיקר אצל יהודים בני עדות המזרח.

מילות הניגון

מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

אֵין אַדִּיר כַּה'

אֵין בָּרוּךְ כְּבֶן עַמְרָם

אֵין גְּדֻלָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין דּוֹרְשֶׁיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

אֵין הָדוּר כַּה'

אֵין וָתִיק כְּבֶן עַמְרָם

אֵין זְכִיָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין חֲכָמֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

אֵין טָהוֹר כַּה'

אֵין יָשָׁר כְּבֶן עַמְרָם

אֵין כְּבֻדָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין לוֹמְדֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

אֵין מוֹשִׁיעַ כַּה'

אֵין נָבִיא כְּבֶן עַמְרָם

אֵין סְגֻלָּה כַּתּוֹרָה

וְאֵין עוֹסְקֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

אֵין פּוֹדֶה כַּה'

אֵין צַדִּיק כְּבֶן עַמְרָם

אֵין קְדֻשָּׁה כַּתּוֹרָה

וְאֵין רוֹמְמֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

אֵין שׁוֹמֵר כַּה'

אֵין תָּמִים כְּבֶן עַמְרָם

אֵין תְּמִימָה כַּתּוֹרָה

וְאֵין תּוֹמְכֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל

- מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵ-ל מִפִּי אֵ-ל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ראה 'תורת מנחם' חכ"ט, עמ' 81.